616.00K
Категория: ЛингвистикаЛингвистика

אפליה אסורה מטעמים שונים

1.

‫אוניברסיטת אריאל בשומרון‬
‫אתיקה‬
‫תשפ"ד‬
‫אפליה אסורה מטעמים שונים‬
‫עו"ד יורם שי‬

2.

‫מה בין הרף לסף?‬
‫הרף האתי‬
‫כשר וראוי‬
‫לשיפור‬
‫הסף החוקי‬
‫‪2‬‬
‫עולם‬
‫המשפט‬
‫התנהגות פלילית‬
‫המרחב‬
‫האתי‬

3.

‫נושאי המצגת‪:‬‬
‫‪ .1‬עילות אפליה‬
‫‪ .2‬עקרון השוויון‬
‫‪ .3‬חוק יסוד כבוד האדם וחירותו‬
‫‪ .4‬תחולת עיקרון השוויון‬
‫‪ .5‬אפליה מגדרית‬
‫‪ .6‬הפליה על רקע נטייה מינית‬
‫‪ .7‬הפליה על רקע לאום‬
‫‪ .8‬הפליה על רקע מוצא עדתי‬
‫‪ .9‬ייצוג הולם‬
‫‪ .10‬אפליית אם חד הורית‬
‫‪ .11‬הרעת תנאים להורה‬
‫‪3‬‬
‫‪8‬‬
‫‪12‬‬
‫‪14‬‬
‫‪21‬‬
‫‪25‬‬
‫‪34‬‬
‫‪40‬‬
‫‪50‬‬
‫‪51‬‬

4.

‫עילות אפליה‬
‫טיפולי‬
‫פוריות‬
‫טיפולי‬
‫הפריה חוץ‬
‫גופית‬
‫גזע‬
‫השקפה‬
‫דת‬
‫מפלגה‬
‫מעמד‬
‫אישי‬
‫הורות‬
‫לאום‬
‫שירות‬
‫מילואים‬
‫הריון‬
‫גיל‬
‫ארץ מוצא‬
‫אנשים עם‬
‫מוגבלות‬
‫מין‬
‫נטייה‬
‫מינית‬

5.

‫עקרון השוויון‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫כולם שווים בפני החוק‬
‫על המדינה להתייחס לכל האזרחים כאל שווים‪ ,‬ואסור לה‬
‫להפלות ביניהם על בסיס מאפיינים כגון גיל‪ ,‬מין‪ ,‬לאום‪ ,‬דת‪,‬‬
‫נטייה מינית‪ ,‬מוצא עדתי‪ ,‬וכיוצא באלה‬
‫הבחנה מותרת לעומת הפליה אסורה‬
‫אסור למדינה להבחין בין אנשים על בסיס תכונות שאינן‬
‫רלוונטיות לתכלית שלשמה נעשית ההבחנה‬
‫הקשר בין הקריטריון המבחין לתכלית ההבחנה צריך להיות‬
‫קשר ישיר‬
‫יש להתייחס לכל אדם כאל יחיד‪ ,‬לפי תכונותיו האישיות‬

6.

‫דב"ע ‪ 129/3‬שרון פלוטקין ואח' נ' אחים‬
‫אייזנברג בע"מ‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫‪6‬‬
‫כך למשל בנוגע לזכות השוויון ואיסור ההפליה נפסק בתיק‪:‬‬
‫"הזכות ליחס שוויוני הוא מערכי היסוד של שיטת משפט‬
‫דמוקרטית‪.‬‬
‫השוויון נחשב בפסיקתנו‪ ,‬הן זו של בית המשפט העליון והן זו‬
‫של בית הדין הארצי לעבודה‪ ,‬לזכות יסוד עוד טרם חקיקת חוק‬
‫יסוד‪ :‬כבוד האדם וחירותו‪.‬‬
‫אלא שכיום‪ ,‬לאחר חקיקת חוק היסוד‪" ,‬עלתה הזכות כיתה"‪.‬‬
‫היא כיום זכות חוקתית‪ ...‬חלק ניכר מחיינו אנו מבלים בעבודה‪,‬‬
‫והפליה והשפלה אין להרשותם במקום עבודה"‪...‬‬

7.

‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫‪7‬‬
‫מלאכתו של העובד הנפגע יחסית קלה‪ .‬סעיף ‪ 9‬לחוק שוויון‬
‫ההזדמנויות בעבודה קובע את נטל ההוכחה על המעביד שלא‬
‫פעל בניגוד להוראות החוק‪.‬‬
‫בנוגע לקושי להוכיח התנהגות פסולה ומפלה נפסק כי אין צורך‬
‫שתתקיים כוונה רעה אלא די בקיומה של התנהגות פסולה‪.‬‬
‫במידה והמתלונן מבסס עילה לכאורה בלבד לקיומה של‬
‫התנהגות פסולה‪ ,‬עובר נטל הראיה על המעביד לסתור את‬
‫האמור‪.‬‬
‫הנטל הראשוני מונח על כתפי העובד שנפגע‪ .‬אם הוא סיפק‬
‫ראשית ראייה‪ ,‬די בה לגלגל את נטל ההוכחה למעבידו המפלה‪.‬‬

8.

‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫‪8‬‬
‫חוק יסוד‪ :‬כבוד האדם וחירותו‬
‫הינו חוק שנועד לעגן את זכויות האדם העיקריות במדינת‬
‫ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית‪ ,‬ולהגן עליהן‪.‬‬
‫מטרת החוק הינה "להגן על כבוד האדם וחירותו‪ ,‬כדי לעגן‬
‫בחוק‪-‬יסוד את ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית‬
‫ודמוקרטית" וזאת כפי שקובע סעיף ‪1‬א לחוק‪.‬‬
‫סעיף ‪ 1‬לחוק זה קובע כי כבוד האדם וחירותו הינם ערכי‬
‫היסוד מהם נגזרות זכויות היסוד של האדם בישראל‪" :‬זכויות‬
‫היסוד של האדם בישראל מושתתות על ההכרה בערך‬
‫האדם‪ ,‬בקדושת חייו ובהיותו בן‪-‬חורין‪ ,‬והן יכובדו ברוח‬
‫העקרונות שבהכרזה על הקמת מדינת ישראל"‬

9.

‫• זכויות היסוד אותן מעגן חוק היסוד‪ ,‬ואשר עליהן הוא מגן‬
‫מפני פגיעה‪ ,‬הינן הזכויות הבאות‪:‬‬
‫– הזכות לשמירה ולהגנה על חייו‪ ,‬גופו‪ ,‬וכבודו של האדם‪,‬‬
‫כאמור בסעיפים ‪ 2‬ו‪ 4-‬לחוק‬
‫– הזכות לשמירת קניינו של האדם‪ ,‬כאמור בסעיף ‪ 3‬לחוק‬
‫– הזכות לחירות אישית‪ ,‬כאמור בסעיף ‪ 5‬לחוק‬
‫– הזכות ליציאה מישראל של כל אדם‪ ,‬והזכות לכניסה‬
‫לישראל של כל אזרח ישראלי‪ ,‬כאמור בסעיף ‪ 6‬לחוק‬
‫– הזכות לפרטיות וצנעת הפרט‪ ,‬כאמור בסעיף ‪ 7‬לחוק‪.‬‬
‫‪9‬‬

10.

‫• במסגרת מישור החקיקה‪ ,‬משמש חוק יסוד כבוד האדם וחירותו‪ ,‬בין‬
‫היתר‪ ,‬גם כמקור והשראה לחוקי עבודה מרכזיים רבים‪.‬‬
‫• חוקים אלו מעגנים בתוכם זכויות יסוד של האדם במסגרת דיני‬
‫העבודה‪ ,‬אשר נובעות מערכי היסוד המעוגנים בחוק היסוד‪ .‬הזכויות‬
‫המעוגנות ומוגנות במסגרת חוקים אלו הינן זכויות קוגנטיות‪ .‬כלומר‬
‫זכויות שלא ניתן לוותר עליהן‪ ,‬גם בהסכמת העובד‪ ,‬ולא ניתן להתנות‬
‫עליהן אלא לטובת העובד‪.‬‬
‫• בין חוקים אלו ניתן למצוא את חוק שיוויון ההזדמנויות בעבודה‪ ,‬חוק‬
‫שעות עבודה ומנוחה‪ ,‬חוק עבודת נשים‪ ,‬חוק הגנת השכר‪ ,‬חוק‬
‫שכר מינימום‪ ,‬חוק שכר שווה לעובד ולעובדת‪ ,‬חוק הגנה על‬
‫עובדים (חשיפת עבירות ופגיעה בטוהר המידות או במינהל‬
‫התקין)‪ ,‬חוק להגברת האכיפה של דיני העבודה ועוד‪.‬‬
‫• חוק נוסף לדוגמא אשר יונק את השראתו מחוק יסוד כבוד האדם‬
‫וחירותו הינו החוק למניעת הטרדה מינית‪ .‬סעיף ‪ 1‬לחוק זה קובע‬
‫במפורש כי "חוק זה מטרתו לאסור הטרדה מינית כדי להגן על כבודו‬
‫‪ 10‬של אדם‪ ,‬על חירותו ועל פרטיותו‪ ,‬וכדי לקדם שוויון בין המינים"‪.‬‬

11.

‫היקף האיסור והיקף התחולה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫היקף האיסור‪:‬‬
‫מודל רחב‪ :‬איסור על כל קריטריון לא רלוונטי‬
‫מודל צר‪ :‬איסור על קריטריונים "חשודים" כגון דת‪ ,‬מין‪ ,‬לאום‪,‬‬
‫גיל‪ ,‬נטייה מינית‪ ,‬מוצא עדתי‬
‫היקף התחולה‪:‬‬
‫מודל צר‪ :‬רק על המדינה‬
‫מודל ביניים‪ :‬על המרחב הציבורי כולו‬
‫מודל רחב‪ :‬על הכל‬
‫בישראל‪:‬‬
‫מבחינת היקף התחולה‪ :‬מודל הביניים‬
‫מבחינת היקף האיסור‪ :‬איסור רחב על המדינה;‬
‫איסור צר על גופים הפועלים במרחב הציבורי‬

12.

‫תחולת עקרון השוויון על גופים פרטיים‬
‫• ‪ .1‬חוק שוויון הזדמנויות בעבודה‪ ,‬תשמ"ח‪:1988-‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫‪(2‬א) לא יפלה מעביד בין עובדיו או בין דורשי עבודה מחמת‬
‫מינם‪ ,‬נטייתם המינית‪ ,‬מעמדם האישי‪ ,‬הריון או היותם הורים‪,‬‬
‫גילם‪ ,‬גזעם‪ ,‬דתם‪ ,‬לאומיותם‪ ,‬ארץ מוצאם‪ ,‬השקפתם‪ ,‬מפלגתם‬
‫או שירותם במילואים‪ ...‬בכל אחד מאלה‪:‬‬
‫(‪ )1‬קבלה לעבודה; (‪ )2‬תנאי עבודה; (‪ )3‬קידום בעבודה; (‪)4‬‬
‫הכשרה או השתלמות מקצועית; (‪ )5‬פיטורים או פיצויי פיטורים;‬
‫(‪ )6‬הטבות ותשלומים הניתנים לעובד בקשר לפרישה מעבודה‪.‬‬
‫(ב)‪...‬‬
‫(ג) אין רואים הפליה לפי סעיף זה כאשר היא מתחייבת מאפיים‬
‫או ממהותם של התפקיד או המשרה‪.‬‬
‫• סעיף ‪ :21‬החוק לא חל על מי שמעסיק פחות משישה עובדים‬

13.

‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫• ‪ .2‬חוק איסור הפליה במוצרים‪ ,‬בשירותים ובכניסה‬
‫למקומות בידור ולמקומות ציבוריים‪ ,‬התשס"א‪-‬‬
‫‪:2000‬‬
‫‪ .3‬מי שעיסוקו בהספקת מוצר או שירות ציבורי או בהפעלת מקום‬
‫ציבורי‪ ,‬לא יפלה בהספקת המוצר או השירות הציבורי‪ ,‬במתן הכניסה‬
‫למקום הציבורי או במתן שירות במקום הציבורי‪ ,‬מחמת גזע‪ ,‬דת או‬
‫קבוצה דתית‪ ,‬לאום‪ ,‬ארץ מוצא‪ ,‬מין‪ ,‬נטיה מינית‪ ,‬השקפה‪,‬‬
‫השתייכות מפלגתית‪ ,‬מעמד אישי‪ ,‬או הורות‪.‬‬
‫"מקום ציבורי" ‪ -‬כל מקום המיועד לשימוש הציבור‪ ,‬לרבות אתר‬
‫תיירות‪ ,‬בית מלון‪ ...‬גן ציבורי‪ ,‬מסעדה‪ ,‬בית קפה‪ ...‬מוזיאון‪ ,‬ספריה‪,‬‬
‫דיסקוטק‪ ,‬אולם או מיתקן ספורט‪ ,‬בריכת שחיה‪ ,‬קניון‪ ,‬חנות‪ ,‬מוסך‪...‬‬
‫"שירות ציבורי" ‪ -‬שירותי תחבורה‪ ,‬תקשורת‪ ,‬אנרגיה‪ ,‬חינוך‪,‬‬
‫תרבות‪ ,‬בידור‪ ,‬תיירות ושירותים פיננסיים‪...‬‬
‫החלת עקרון השוויון על גופים פרטיים לפני שנת ‪ :2000‬עקרון תום‬
‫הלב ותקנת הציבור (ת"א (י‪-‬ם) ‪ 11258/93‬נעאמנה נ' קיבוץ קליה;‬
‫ע"א ‪ 294/91‬חברה קדישא נ' קסטנבאום)‪.‬‬

14.

‫הפליה על רקע מגדר‪:‬‬
‫• חוק שיווי זכויות האשה‪ ,‬תשי"א‪:1951-‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫‪ .1‬דין אחד יהיה לאשה ולאיש לכל פעולה משפטית‪ ,‬וכל הוראת‬
‫חוק המפלה את האשה‪ ,‬לכל פעולה משפטית – אין נוהגים‬
‫לפיה‪.‬‬
‫‪[ .5‬חוק זה] אינו בא לפגוע בדיני איסור והיתר לנישואין‬
‫ולגירושין‪.‬‬
‫‪ .7‬כל בתי המשפט ינהגו לפי חוק זה; כן ינהג לפי חוק זה כל‬
‫בית דין המוסמך לדון בענייני המעמד האישי‪...‬‬
‫בג"ץ ‪ 153/87‬לאה שקדיאל נ' שר הדתות‬
‫בג"ץ ‪ 1000/92‬בבלי נ' בית הדין הרבני הגדול‬

15.

‫הכנסה ברוטו (ש"ח) לשעה לפי משלח‬
‫יד ומין‪2010 ,‬‬
‫‪86,5‬‬
‫‪83,8‬‬
‫‪69,6‬‬
‫‪66,8‬‬
‫‪58,7‬‬
‫‪51,0‬‬
‫‪48,5‬‬
‫‪39,7‬‬
‫‪38,2‬‬
‫‪35,7‬‬
‫‪28,4‬‬
‫‪28,4‬‬
‫סוכנים‪,‬‬
‫עובדי‬
‫מנהלים‬
‫בעלי‬
‫בעלי משלח‬
‫עובדי‬
‫פקידות‬
‫מקצועות‬
‫יד אקדמי‬
‫מכירות‬
‫חופשיים‬
‫ועובדי‬
‫וטכניים‬
‫ספט' ‪2011‬‬
‫מקור‪ :‬הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה‪ ,‬סקר הכנסות ‪ ,2010‬הודעה לעיתונות‬
‫שירותים‬
‫‪29,5‬‬
‫‪24,7‬‬
‫עובדים עובדים בלתי‬
‫מקצועיים‬
‫מקצועיים‬
‫גברים‬
‫נשים‬

16.

‫• בג"צ ‪ 4541/94‬מילר נ' שר הביטחון‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫גיוס נשים למקצועות לחימה בצה"ל‪ ,‬ולקורס טיס בפרט‬
‫דעת רוב (השופטים מצא‪ ,‬שטרסברג‪-‬כהן‪ ,‬דורנר)‪ :‬מדובר‬
‫בהפליה של נשים באשר הן נשים‪ .‬לא קיימים נימוקים טובים‬
‫המצדיקים זאת‪.‬‬
‫דורנר‪ :‬הפליה זו גם תורמת להפליה חברתית רחבה יותר‪,‬‬
‫בשל חשיבותו התרבותית של הצבא בחברה הישראלית‬
‫דעת מיעוט (השופטים קדמי וטל)‪ :‬יש להעניק משקל לנימוקים‬
‫המערכתיים כנגד גיוס נשים‪.‬‬
‫בג"ץ ‪ 104/87‬נבו נ' בית הדין הארצי לעבודה‬

17.

‫בג"צ ‪ - 4541/94‬אליס מילר נגד שר‬
‫הבטחון ואח' פ"ד מט (‪9 )4‬‬
‫• (העתירה נתקבלה ברוב דעות השופטים מצא‪ ,‬גב' שטרסברג‪-‬כהן‬
‫וגב' דורנר נגד דעתם החולקת של השופטים קדמי וטל)‪.‬‬
‫• א‪ .‬העותרת‪ ,‬שהיתה בעלת רשיון טיסה בדרום אפריקה‪ ,‬ביקשה עם‬
‫גיוסה לצה"ל להתקבל לקורס טיס ולשמש כטייסת בחיל האויר‪.‬‬
‫• בקשתה נדחתה ובתשובה לעתירה שהגישה לבג"צ התבססו‬
‫המשיבים על כך כי במסגרת חוק שירות הביטחון‪ ,‬המסדיר את חובות‬
‫השירות של נשים לעומת גברים‪ ,‬הן בשירות סדיר‪ ,‬הן בשירות‬
‫מילואים והן בשירות קבע‪ ,‬והאפשרויות לשירות בתפקידי לחימה‪,‬‬
‫נמנע מן הצבא להכשיר טייסות‪.‬‬
‫• הובהר כי מבחינה תכנונית של חיל האוויר וכן העלות הרבה‬
‫בהכשרת טייס‪ ,‬כאשר נשים יש להן אפשרויות להשתחרר מהצבא‬
‫בתנאים שונים מאלה של גברים‪ ,‬אין הצבא יכול להכשיר נשים‬
‫‪17‬כטייסות‪.‬‬

18.

‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫‪18‬‬
‫מנגד העלתה העותרת את הטענה כי האפליה בין גברים‬
‫לנשים פסולה גם בנתונים האמורים‪.‬‬
‫עתירת העותרת נתקבלה ברוב דעות השופטים מצא‪ ,‬גב'‬
‫שטרסברג‪-‬כהן וגב' דורנר נגד דעתם החולקת של השופטים‬
‫קדמי וטל‪.‬‬
‫ב‪ .‬בחמישה פסקי דין נפרדים התייחס ביהמ"ש העליון לענין‬
‫עקרון השוויון בין נשים וגברים ואיסור האפליה ביניהם‪ ,‬וכן אימתי‬
‫שונות רלוונטית עשוייה להצדיק אבחנה‪ ,‬והאם בענייננו קיימת‬
‫שונות רלוונטית המצדיקה את האפליה‪.‬‬
‫השופטים מצא‪ ,‬גב' שטרסברג‪-‬כהן וגב' דורנר בדעת הרוב סברו‬
‫כי אין לדבר בענייננו על שונות רלוונטית המצדיקה את האפליה‪,‬‬
‫ואילו השופטים קדמי וטל סברו שאין להתערב בתכנון של רשויות‬
‫צה"ל ובנושא התקציבי הכרוך בדבר‪.‬‬

19.

‫צפו‪ :‬מבט מבפנים בצוללת החדשה של צה"ל‬
‫יואב זיתון פורסם‪22.04.16 :‬‬
‫• למרות גאוותו של צה"ל על כך שיותר מ‪ 90-‬אחוז‬
‫מהתפקידים בצבא פתוחים לנשים‪ ,‬לרבות תפקידי‬
‫לחימה בחי"ר‪ ,‬בתותחנים‪ ,‬בטייסות הקרב ואף בחיל הים‬
‫(קצינה מונתה לראשונה לפקד על ספינת דבורה)‪ ,‬אל"מ‬
‫ד' מודה כי לא ניתן לשלב לוחמות בשייטת הצוללות‪.‬‬
‫• "כאשר הולכים מצד לצד בצוללת‪ ,‬אי אפשר להימנע‬
‫ממגע פיזי האחד בשני‪ ,‬בגלל הצפיפות והמרחב‬
‫האישי הקטן‪.‬‬
‫‪19‬‬

20.

‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫‪20‬‬
‫"יש תרבויות‪ ,‬כמו אצל הדנים והשוודים‪ ,‬שמבחינתם מקלחות‬
‫ומגורים משותפים הם חלק מהתרבות‪ ,‬ואין בעיה מבחינתם"‪,‬‬
‫אומר אל"מ ד'‪.‬‬
‫"יש ציים אחרים שבנו צוללות אחרות‪ ,‬משמעותית גדולות‬
‫יותר‪ ,‬ושמו חדרים‪ ,‬שירותים‪ ,‬מקלחות ומרחבים ללוחמות‪,‬‬
‫שמאפשרים להן לשרת לצד הלוחמים תוך הפרדה מאוד‬
‫ברורה‪.‬‬
‫אצלנו הצוללות קטנות ואני לא רואה בתרבות שלנו‪ ,‬עם‬
‫מרחב מאוד מצומצם‪ ,‬שהדבר הזה יכול להיות בכפיפה אחת‪.‬‬
‫לא שיש לי ספק לגבי יכולותיהן‪ ,‬אני בטוח שנשים יכולות‬
‫להיות צוללניות לא פחות טובות מגברים‪ ,‬אבל בצוללת לא‬
‫ניתן להימנע ממגע אישי וזה ייצור מצבים שברמה התרבותית‬
‫לא מקובלים בצה"ל ובחברה הישראלית‪.‬‬
‫אולי בעתיד‪ ,‬אם יבנו אצלנו צוללות גדולות פי שלוש"‪.‬‬

21.

‫הפליה על רקע נטייה מינית‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫בגצ ‪ - 721/94‬אל על נתיבי אויר לישראל נ' יונתן דנילוביץ‪ ,‬פד‬
‫מח(‪:)30/11/1994(749 ,)5‬‬
‫האם לבן זוגו של דייל מגיעות ההטבות שנותנת אל‪-‬על לזוגות‬
‫נשואים או ידועים בציבור?‬
‫דעת רוב (השופטים ברק ודורנר)‪ :‬אין הבדל רלוונטי‪ ,‬לעניין זה‪,‬‬
‫בין בני זוג מאותו מין לבני זוג גבר ואישה‬
‫השופט ברק‪ :‬אל על הפרה את חוק שוויון הזדמנויות בעבודה‬
‫השופטת דורנר‪ :‬אל על אף הפרה את עקרון השוויון ההילכתי ‪.‬עם‬
‫השנים נוצרה הכרה חברתית ומשפטית בקיומו של תא משפחתי‬
‫של בני זוג מאותו מין‬
‫דעת מיעוט (השופט קדמי)‪ :‬הביטוי "זוג" מתייחס‪ ,‬מבחינת‬
‫משמעותו הלשונית‪ ,‬לבני זוג גבר ואישה בלבד‪.‬‬

22.

‫עא ‪ , 3245/03‬ע‪.‬מ‪ .‬נ' היועץ המשפטי‬
‫לממשלה במשרד האפוטרופוס הכללי‪,‬‬
‫(‪)11/11/2004‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫‪22‬‬
‫‪....‬ח‪ .‬השופטת ג' (דה‪-‬ליאו) לוי‪ :‬מצטרפת לדעתו של סגן הנשיא‬
‫וקבעה כי לשון סעיף ‪ 55‬לחוק הירושה אינה יוצרת הסדר שלילי‬
‫המונע את החלתו במקרה דנן‪.‬‬
‫ט‪ .‬שלילת תחולתו של הסעיף בנסיבות אלו תביא להפליה שכן‪,‬‬
‫מניעה מבני זוג מאותו המין לחסות תחת הוראת הסעיף תיעשה רק‬
‫על בסיס מינו של המבקש לרשת את בן זוגו‪.‬‬
‫השוני בין בן זוג שהינו גבר ובין בן זוג שהינו אשה‪ ,‬לצורך תכליתו‬
‫הספציפית של חוק הירושה‪ ,‬אינו רלבנטי‪.‬‬
‫שלילת זכותו של בן אותו המין לרשת את בן זוגו כיורש עפ"י דין‪,‬‬
‫כאשר חיי השיתוף אותם הוא חי עם בן זוגו הוכרו כבר גם על ידי‬
‫בית המשפט העליון כשווים לחיי שיתוף של בני זוג בני מין שונה‪,‬‬
‫תהווה רמיסת המיעוט ויוצא הדופן‪.‬‬

23.

‫• בשא (תל‪-‬אביב‪-‬יפו) ‪ - 1617/02‬פלוני נ' אלמונית ואח'‪ ,‬תק‪-‬עב‬
‫‪)19/02/2002(5387 ,)1(2002‬‬
‫• עובד מחשבים בן ‪ ,34‬עבד בחברה מחודש פברואר ‪1998‬‬
‫כמהנדס מערכות שכיר במשרדיה שבהרצליה‪.‬‬
‫• העובד נחשב לעובד מקצועי וזכה להערכות חיוביות מן הממונים‬
‫עליו מידי שנה ואף זכה לבונוסים‪ ,‬העלאות שכר ואופציות לרכישת‬
‫מניות‪.‬‬
‫• למרות זאת ואף שבדוח התקופתי של אוגוסט ‪ 2001‬קיבל הערכה‬
‫גבוהה‪ ,‬קיבל העובד הודעת פיטורין בסוף נובמבר ‪.2001‬‬
‫• לטענתו הפיטורין הם כתוצאה מכך שבמהלך השתלמות‬
‫באוגוסט ‪ 2001‬בארה"ב‪ ,‬צרף את בן זוגו לחיים‪ ,‬דבר‬
‫שבעקבותיו נחשפה עובדת היותו הומוסקסואל‪.‬‬
‫• העובד ביקש מבית הדין צו מניעה האוסר על פיטוריו‪.‬‬
‫‪23‬‬

24.

‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫לאחר פיטוריו ניסה לשכנע את מנהלת כח האדם כי במקום פיטורין יעבור‬
‫תוכנית שיפור אישית כמקובל‪ ,‬אך בקשתו נדחית בטענה כי הבעיה היא‬
‫בתחום שיתוף הפעולה עם מנהלי מכירות ואין טענות מקצועיות כלפיו‪.‬‬
‫בית הדין בחן את התביעה וקבע שהעובד יצר תמונה המעוותת את‬
‫הנסיבות שהביאו לפיטוריו‪.‬‬
‫הנימוק לפיטוריו הובהר לו היטב והוא היה קשור בהערכת עבודה נמוכה‬
‫עקב ירידה בביצועים‪ ,‬העדר מעורבות בפרוייקטים בהם היה צריך להיות‬
‫מעורב ותקשורת לקויה עם עמיתים לעבודה ומהעובדה שהתבררה‬
‫לממונה עליו‪ ,‬לפיה דיווח דווח לא נכון באשר להתקדמות העבודה שהיה‬
‫מופקד עליה‪ .‬הממונה הישיר לא ידע על נטייתו המינית עת החליט‬
‫לפטר אותו מהסיבות המקצועיות הנ"ל‪.‬‬
‫למרות שהחברה לא קשורה לסקטור הציבורי נעשה לעובד שימוע לפני‬
‫פיטוריו ‪.‬‬
‫לאור האמור נקבע בפסק הדין‪" :‬לא הובאה בפנינו תשתית ראייתית‬
‫שיש בה כדי להצביע על ידיעת הממונה הישיר על נטייתו המינית של‬
‫המבקש וכי עובדה זו היתה הסיבה לפיטוריו‪ ,‬אין מקום למתן צו‬
‫‪24‬‬
‫המניעה הזמני המבוקש‪".‬‬

25.

‫הפליה על רקע לאום‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫עיקרון איסור ההפליה על בסיס לאום חל גם על הקצאת‬
‫תקציבים ומשאבים אחרים (משרות ציבוריות‪ ,‬קרקעות)‬
‫בג"ץ ‪ 2814/97‬ועדת המעקב העליונה נ' משרד החינוך (גם‬
‫הקצאת משאבים שמובילה לתוצאה בלתי שווה מהווה הפליה‪,‬‬
‫אף אם לא הייתה כוונת הפליה)‬
‫בג"ץ ‪ 1113/99‬עדאלה נ' שר הדתות‬
‫בג"ץ ‪ 6698/95‬קעדאן נ' מינהל מקרקעי ישראל‪ :‬קריטריון‬
‫הלאום אינו קריטריון רלוונטי לצורך הקצאת מקרקעין‪ ,‬למעט‬
‫מקרים מיוחדים‬
‫"נפרד" איננו "שווה"‬
‫לא מדובר בקהילה בעלת מאפיינים ייחודיים‬
‫הפליה אסורה הן במישרין והן בעקיפין‬
‫השוואה‪ :‬בג"ץ ‪ 528/88‬אביטן נ' מינהל מקרקעי ישראל‬

26.

‫בג"צ ‪ - 6698/95‬עאדל ואימאן קעדאן נגד‬
‫מינהל מקרקעי ישראל ואח'[פ"ד נד (‪25 )1‬‬
‫‪ .‬מדינת ישראל היא בעלת מקרקעין באיזור נחל עירון‪ .‬בחלקם היא‬
‫מקימה ישוב עירוני גדול הקרוי חריש‪ .‬בחלק אחר המצוי מרחק מה‬
‫מחריש יושבו שתי גבעות סמוכות המהוות יחד את הישוב קציר‪.‬‬
‫על אחת הגבעות‪" ,‬הגבעה המרכזית"‪ ,‬הקימה המדינה שכונת‬
‫מגורים‪ .‬היא בנתה את יחידות הדיור ומקצה אותן לציבור הרחב‬
‫יהודים וערבים כאחד‪ .‬שטחה של הגבעה השניה‪" ,‬הגבעה‬
‫המערבית"‪ ,‬הוקצה ע"י המינהל במסגרת "הסכם הרשאה" לפיתוח‪,‬‬
‫לסוכנות היהודית‪ .‬ההסכם שנערך בשנת ‪ 86‬הוא ל‪ 7-‬שנים ומוארך‬
‫מעת לעת‪.‬‬
‫ההסכם האחרון הוא מספטמבר ‪ 93‬עד שנת אלפיים‪ .‬הסוכנות הקימה‬
‫על הגבעה המערבית יישוב קהילתי כפרי "קציר" והשקיעה בו‬
‫השקעות ניכרות בתשתית ובמבנים‪.‬‬
‫‪26‬‬

27.

‫"קציר" היא אגודה שיתופית להתיישבות קהילתית שהתאגדה בשנת‬
‫‪ 81‬בסיוע התאחדות האיכרים בישראל‪ .‬באגודה השיתופית למעלה‬
‫מ‪ 250-‬משפחות‪.‬‬
‫הן בנו את ביתן בקציר‪ ,‬תוך ניהול אורח חיים במסגרת קהילתית‬
‫ושיתופית‪ ,‬על פי הקבוע בתקנות האגודה‪.‬‬
‫בתקנות נקבע בין היתר כי יוכל להתקבל אליה רק אדם ש"סיים‬
‫שירות חובה לפי חוק שירות בטחון‪."...‬‬
‫הלכה למעשה אין מתקבלים ערבים כחברים באגודה השיתופית‪.‬‬
‫העותרים הם בני זוג ערבים המתגוררים כיום ביישוב ערבי והם פנו‬
‫לאגודה השיתופית "קציר" בבקשה לרכוש בית או מגרש ביישוב‬
‫הקהילתי‪.‬‬
‫לטענת העותר נאמר לו כי לא התקבל ליישוב הקהילתי בשל היותו‬
‫ערבי שכן אדמות היישוב מיועדות ליהודים בלבד‪.‬‬
‫‪27‬‬

28.

‫עתירת העותרים לבג"צ נתקבלה חלקית ברוב דעות ‪ 4‬משופטי‬
‫ביהמ"ש העליון נגד דעתו החולקת של השופט קדמי‪.‬‬
‫ב‪ .‬בג"צ קבע ברוב דעות כי קיימת כאן הפליה‪.‬‬
‫אילו הקצאת זכות במקרקעין להקמת היישוב הקהילתי בקציר‬
‫היתה נעשית במישרין ע"י המדינה‪ ,‬מוטלת היתה על המדינה‬
‫החובה לנהוג בשוויון בין כל המבקשים ממנה זכות להקים בית‬
‫באותו מקום‪.‬‬
‫המדינה אינה יכולה להשתחרר מחובתה החוקית לנהוג בשוויון‬
‫בהקצאת זכויות במקרקעין‪ ,‬ע"י שימוש בגוף שלישי‪ ,‬בענייננו ‪-‬‬
‫הסוכנות‪ ,‬הנוקט מדיניות מפלה‪.‬‬
‫‪28‬‬

29.

‫‪29‬‬
‫השאלה היא מה הסעד שהעותרים זכאים לו‪ .‬התשובה אינה‬
‫פשוטה כלל ועיקר‪.‬‬
‫אין לשכוח כי המדינה הקצתה את המקרקעין שעליה הוקם היישוב‬
‫על פי הסכם שנערך בשנת ‪ .86‬ההסכם נערך מתוך ידיעה‬
‫שהסוכנות תשקיע משאבים בפיתוח המקרקעין על פי מסמכי‬
‫היסוד שלה‪ ,‬כלומר‪ ,‬כדי להקים יישוב יהודי‪.‬‬
‫על יסוד הסכם זה ובהתאם למסמכי היסוד של הסוכנות השקיעה‬
‫הסוכנות משאבים בהקמת הישוב הקהילתי קציר‪ .‬לצורך זה אף‬
‫ערכה הסכם עם האגודה השיתופית קציר‪ .‬המתיישבים ביישוב‬
‫רכשו בתים במקום‪ ,‬ועברו להתגורר בו‪ ,‬על יסוד הסתמכות על‬
‫המצב כפי שהיה קיים בשעתו (היינו כי יגורו שם יהודים בלבד)‪.‬‬
‫כל אלו מעוררים בעיות קשות מבחינת הסוכנות‪ ,‬האגודה‬
‫השיתופית ותושבי היישוב‪ ,‬לא רק מבחינת חברתית‪ ,‬אלא גם‬
‫מבחינה משפטית‪.‬‬
‫גם בג"צ אינו יכול להתעלם מבעיות אלה‪.‬‬

30.

‫ג‪ .‬מתוך רצון לקחת את כל השיקולים המבוקשים בחשבון הוחלט‬
‫ע"י בג"צ‪ ,‬ברוב דעות‪ ,‬לאמור‪ :‬המדינה לא היתה רשאית על פי דין‬
‫להקצות מקרקעי המדינה לסוכנות לצורך הקמת ישוב הקהילתי‬
‫על בסיס של הפליה בין יהודים לבין מי שאינם יהודים;‬
‫על המדינה לשקול את בקשת העותרים לרכוש לעצמם חלקת‬
‫מקרקעין בקציר לצורך הקמת ביתם‪ ,‬וזאת על יסוד עקרון השוויון‬
‫ומתוך התחשבות ושיקולים השייכים לעניין ‪ -‬לרבות השיקולים‬
‫הנוגעים לסוכנות ולמתיישבים במקום ‪ -‬וכולל הבעיות המשפטיות‬
‫הכרוכות בעניין זה‪.‬‬
‫על יסוד שיקולים אלה‪ ,‬על המדינה להחליט במהירות הראוייה אם‬
‫יש בידה לאפשר לעותרים‪ ,‬להקים לעצמם בית בתחום היישוב‬
‫הקהילתי קציר‪.‬‬
‫פסק הדין המקיף ניתן ע"י הנשיא ברק‪.‬‬
‫‪30‬‬

31.

‫ד‪ .‬השופט קדמי בדעת מיעוט הבהיר כי מקובלת עליו הדעה בדבר הצורך‬
‫בשוויון בהקצאת קרקעות ומקובלת עליו העמדה כי אין לעקוף את יישום‬
‫ערך השוויון ע"י הקצאת קרקע לסוכנות‪.‬‬
‫עם זאת‪ ,‬העמדה העקרונית אינה חוסמת את הפתח בפני איזון בין ערך‬
‫השוויון לבין הערכים האחרים וביניהם ערך הבטחון הלאומי‪.‬‬
‫ערך זה מדבר בהבטחת קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית‬
‫ודמוקרטית ובנסיבות שבהן יש לכך הצדקה ‪ -‬בהתחשב במיקומו או‬
‫בתכלית הקמתו של יישוב המוקם על קרקע ממלכתית ‪ -‬בכוחו לכרסם ואף‬
‫לדחות את ערך השוויון‪.‬‬
‫בראשית דרכה של המדינה‪ ,‬היו היקפו ומימדיו של "פתח האיזון" האמור‬
‫רחבים יחסית לנוכח המשקל שהיה בשעתו לערכים האחרים ‪ -‬וביניהם‬
‫ערך הבטחון הלאומי ‪ -‬בנסיבות המיוחדות שהיו קיימות אז‪ .‬ברם‪ ,‬בינתיים‬
‫התבססה המדינה והאיזון התחייב בנסיבות נדירות בלבד‪.‬‬
‫על כן ראוי להסתפק במקרה דנן בפסק דין הצהרתי בדבר מעמדו ומשקלו‬
‫של ערך השוויון בעניינה של הקצאת קרקע ממלכתית תוך הבהרה כי פניו‬
‫של‪31‬פסה"ד לעתיד ואין בו כדי לבסס דרישה לעיון חוזר במעשי העבר‪.‬‬

32.

‫ע‪.‬א‪ - 105/92 .‬ראם מהנדסים קבלנים‬
‫בע"מ נגד עירית נצרת עילית ואח' [פ"ד‬
‫מז (‪18 )5‬‬
‫• א‪ .‬המערערת הקימה בתי מגורים באיזור יפיע שהוא ישוב ערבי‪,‬‬
‫וביקשה לפרסם את הדבר בנצרת עילית כאשר קהל היעד שלה‬
‫הוא אזרחי ישראל הערבים‪ .‬היא פנתה לעירית נצרת עילית‬
‫וביקשה רשיון לפרסום מודעה הכתובה כולה ערבית‪.‬‬
‫• הרשיון לא ניתן שכן אינה עומדת בדרישות סעיף ‪(2‬א) לחוק עזר‬
‫נצרת עילית בדבר מודעות ושלטים שלשונו "לא יפרסם אדם‬
‫מודעה‪ ...‬אלא‪ ...‬אם המודעה‪ ...‬כתובים עברית; או‪ ...‬כתובים‬
‫בחלקם עברית ובחלקם לועזית והעברית תופסת לא פחות משני‬
‫שלישים משטחם‪."...‬‬
‫• המערערת פנתה לביהמ"ש המחוזי וביקשה להורות למשיבה‬
‫לפרסם את המודעה‪ .‬היא טענה כי חוק העזר בטל משום שהוא‬
‫‪ 32‬חורג מסמכות‪ ,‬ופוגע במעמדה של הערבית כשפה רשמית‪.‬‬

33.

‫• אין לאכוף על הפרט לבטא את רצונו בשפה שאין הוא‬
‫רוצה בה‪ ,‬כאשר הביטוי אינו קשור ביחסי הפרט עם‬
‫השלטון‪ ,‬ואינו מהווה מילוי החובה המוטלת על הפרט‪,‬‬
‫וכאשר מעורבותו של השלטון מתבטאת רק בכך שהוא‬
‫מספק "במה" מתבטא הפרט‪.‬‬
‫• במודעות המתפרסמות על לוח המודעות‪ ,‬המשמשות‬
‫מעין "במה ציבורית" ושהן פרי רצונו האישי של‬
‫המפרסם הפרטי‪ ,‬בלא שמוטלת עליו כל חובה חוקית‬
‫לכך‪ ,‬אין לדרוש ממנו כי המודעה תהיה כתובה גם‬
‫בעברית‪.‬‬
‫‪33‬‬

34.

‫הפליה על רקע מוצא עדתי‬
‫• עתמ ‪ , 241/06‬האגודה לזכויות האזרח בישראל נ'‬
‫משרד החינוך התרבות והספורט ואח'‪:)26/04/2006( ,‬‬
‫• גם מוסדות חינוך לא רשמיים כפופים לחובת השוויון‪,‬‬
‫למרות שיש להם זכות לאוטונומיה בחינוך‪.‬‬
‫• נפסק כי לצורך קיומו של פיקוח על אפליה אין צורך‬
‫בהוכחות נחרצות בדבר קיומה של הפליה‪ ,‬שהיא תמיד‬
‫נסתרת‪ ,‬ודי בראיות סטטיסטיות בעניין‪ ,‬לפחות לצורך‬
‫היפוך נטל הראיה‪.‬‬

35.

‫• תא ‪ , 12482/04‬מזרחי נ' קיבוץ רמות מנשה ואח'‪)04/07/2006( ,‬‬
‫• פיצוי של ‪ 50,000‬שקלים בגין אפליה על בסיס גזע וצבע עור‬
‫בכניסה למועדון‪.‬‬
‫• העובדות‪:‬‬
‫• ‪ .1‬התובע ביקש להיכנס למועדון לילה בשם "הטרמינל" אשר בקיבוץ‬
‫רמת מנשה‪ ,‬אולם הכניסה נמנעה ממנו‪ ,‬אף שבמקביל המשיך המועדון‬
‫להכניס צעירים אחרים‪ ,‬אשר הגיעו למקום אחרי התובע‪.‬‬
‫• ‪ .2‬השומר בכניסה למועדון מסר לתובע ולחברו שהיה עימו כי בעל‬
‫המועדון ביקש ממנו לא לאפשר את כניסתם‪ ,‬מאחר והם "לא נראים‬
‫לו"‪ .‬התובע ביקש לשוחח עם מנהל המועדון‪ ,‬אך זה נפנף לו ביד‬
‫בזלזול תוך התעלמות מדרישתו‪ ,‬ובלית ברירה עזבו התובע וחבריו את‬
‫המקום כשהם מבוישים ומושפלים‪.‬‬
‫• ‪ .3‬התובע טוען כי כניסתו למועדון נמנעה בשל גוון עורו‪ ,‬גזעו‬
‫ומוצאו‪ ,‬וכי התנהגות זו מהווה עוולה על פי החוק‪ .‬על כן‪ ,‬עותר הוא‬
‫לחייב את הנתבעים לפצותו בסך של ‪ 50,000‬שקלים‪ ,‬שמהווים את‬
‫‪35‬הפיצוי המקסימאלי שניתן לפסוק בחוק ללא הוכחת נזק‪.‬‬

36.

‫• ‪ .4‬הנתבעים הכחישו מכל וכל את טענות התובע בדבר קיום אפליה‬
‫בכניסה למועדון על בסיס גזע‪ ,‬מין וצבע עור‪ .‬כן הכחישו את נסיבות‬
‫האירוע כפי שנטענו על ידי התובע‪.‬‬
‫• לטענתם‪ ,‬מדובר במועדון חברים‪ ,‬אשר הכניסה אליו מתנהלת על בסיס‬
‫רשימת חברים המונה אלפי אנשים מכל גוון ומוצא‪ ,‬וכי הבדיקה בכניסה‬
‫למועדון נועדה לאמת כי המבקש להיכנס למועדון אכן מופיע ברשימת‬
‫החברים‪.‬‬
‫• התביעה התקבלה‪.‬‬
‫• החלטה‪:‬‬
‫• ‪ .1‬המועדון עונה על הגדרת "מקום ציבורי" המעניק "שירות ציבורי"‬
‫על פי סעיף ‪ 2‬לחוק איסור הפליה במוצרים‪ ,‬בשירותים ובכניסה‬
‫למקומות בידור ולמקומות ציבוריים‪ ,‬התשס"א‪( 2000-‬להלן "החוק")‪,‬‬
‫והוא נכנס בגדר תחולתו של החוק‪.‬‬
‫• ‪ .2‬הנתבעים לא הוכיחו את נהלי הכניסה אשר נטענו על ידם‪ ,‬ואת‬
‫שיטת ההצטרפות הנטענת לחברות במועדון‪ ,‬כמו גם את קיומה של‬
‫רשימת המוזמנים הנוגעת ליום האירוע‪ .‬וזאת בשים לב שהתביעה הוגשה‬
‫‪36‬בחלוף ‪ 17‬יום מקרות האירוע‪.‬‬

37.

‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫‪37‬‬
‫‪ .3‬משהוכח כי הותרה כניסתם של אנשים בעלי עור בהיר‬
‫למועדון ללא כל דרישה או תנאים מוקדמים‪ ,‬בעוד שנמנעה‬
‫כניסתם של התובע וחברו שהינם שחומי עור ללא כל סיבה‬
‫מוצדקת‪ ,‬אזי יש להחיל את החזקה הקבועה בחוק ולהעביר את‬
‫נטל ההוכחה על שכם הנתבעים להוכיח שלא היה בהתנהגותם‬
‫משום מעשה הפליה‪.‬‬
‫הדבר נכון במיוחד לאור העובדה שהגנת הנתבעים שהתבססה‬
‫על קיום נוהלי כניסה מיוחדים למועדון‪ ,‬לא הוכחה‪.‬‬
‫הנתבעים לא הצליחו להרים נטל זה‪.‬‬
‫‪ .4‬התנהגותם של הנתבעים מהווה פגיעה אנושה בזכות‬
‫הבסיסית לשוויון‪ ,‬ופגיעה באמות מידה ערכיות שכל חברה‬
‫נאורה חפצה למסדן כחלק מתפיסות היסוד ומאורחות החיים‬
‫המקובלים על אזרחיה‪.‬‬
‫על כן‪ ,‬התנהגות שכזו מחייבת התערבות שיפוטית הולמת‬
‫שמטרתה למגר תופעות מסוג זה‪.‬‬

38.

‫אפליה על רקע דתי‬
‫עב (באר‪-‬שבע) ‪ - 1777/99‬אפרים עובד נ' חברת לאם‬
‫ריסרץ'‪ ,‬תק‪-‬עב ‪)04/03/2002(176 ,)1(2002‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫‪38‬‬
‫‪....‬המסקנה המתבקשת מקריאת הראיון הוא חוסר הסיכוי‬
‫שנתן מר בן שחר לתובע מרגע שהבין כי אינו עובד בשבת‪.‬‬
‫התשובה של מר בן שחר לפעם הראשונה שהתובע אומר‬
‫שאינו עובד בשבת היא‪" :‬לא עובד בשבת‪ ,‬אז אני‪."...‬‬
‫התשובה הנוספת היא‪" :‬אתה לא עובד בשבת‪ ,‬חבל שלא‪."...‬‬
‫אין בתשובות אלו משום מתן סיכוי לתובע‪ .‬הבאה בחשבון של‬
‫חוסר נכונותו לעבוד בשבת‪ ,‬כשיקול מהותי מרכזי ויחיד‬
‫לפסילתו מהווה אפלייה‪.‬‬
‫אמירה כזו היא מפלה בין מי שמוכן לעבוד בשבת לבין מי‬
‫שאינו מוכן לעבוד בשבת‪ ,‬כאשר הכלל הוא כי אין עובדים‬
‫בשבת‪ ,‬ולא משנה מהי הסיבה‪.‬‬

39.

‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫‪39‬‬
‫‪ .87‬גם האמירה‪ ,‬ספק שאלה‪ ,‬שהמראיין נזקק לה אם התובע‬
‫שומר מצוות היא מפלה‪ .‬ביה"ד מאמין כי התובע הוא שומר‬
‫מסורת‪ .‬הוא הביא עימו עדים שיעידו על כך כי הוא לומד שיעורי‬
‫תורה מידי ערב וכי הוא פוקד את בית הכנסת בימי שישי ושבת‪.‬‬
‫לעניות דעתי‪ ,‬לא היה צריך כלל התובע להיזקק לעדים אלו וודאי‬
‫שלא היה צריך להיכבד ולפרט עד כמה הינו דתי‪ ,‬או שומר‬
‫מצוות‪ .‬אין זה מעניינה של הנתבעת אם הוא שומר מצוות כלל‪.‬‬
‫התובע חופשי להתנהג כאדם שומר מסורת באופן שיבחר‪.‬‬
‫הוא בוודאי אינו חייב להיות שומר מסורת כדי שתוכר זכותו‬
‫לא לעבוד בשבת‪.‬‬
‫‪ .88‬דרשנו ואמרנו כבר‪ ,‬כי התובע לא צריך היה להיות שומר‬
‫מצוות כדי שתוכר האפלייה‪ .‬די בכך כי הוא יהודי כדי לבסס את‬
‫טענת האפלייה כעולה מתמליל הראיון‪.‬‬

40.

‫• ‪ .89‬יתרה מזו‪ ,‬אדם אינו צריך להצטדק שעה שאין הוא נושא‬
‫עליו סמלים חיצוניים המעידים על אמונתו הדתית‪ .‬כך אין‬
‫הדעת סובלת שאדם שאינו חובש כיפה‪ ,‬ואם נרחיק לכת ונביא‬
‫הדבר לידי אבסורד הרי אם אין הוא עם ציציות וזקן‪ ,‬יצטרך‬
‫להישאל אם הוא שומר שבת כי "לכאורה" אין עליו סימנים‬
‫המעידים על כך‪ .‬להבדיל צעיר שצמתו שרוכה לה על גבו‪ ,‬ועגיל‬
‫נעוץ בגבתו‪ ,‬לפי שיטה זו אינו זכאי שלא לעבוד בשבת‪.‬‬
‫• ‪ .90‬אין לשכוח גם כי להיות יהודי במצוות ישראל‪ ,‬זוהי עובדה‬
‫שנולדים עימה ולא חולקים עליה‪ .‬יש בתוכנו כאלה שהפכו זאת‬
‫גם לאמונתם‪ ,‬אבל בכך אין להתערב‪.‬‬
‫• העובדה נשארת כשהיתה; הציווי "שמור את יום השבת‬
‫לקדשו" היווה את היסוד המניע לכך שהעבודה שובתת ביום‬
‫השביעי‪ .‬ציווי זה נעטף בגלגולי הזמן בצידוקים סוציאלייים‪,‬‬
‫אנושיים שהביאו לשכחתו של הגרעין הדתי‪.‬‬
‫‪40‬‬

41.

‫• ‪ ....‬בעניין זה יש לראות את דבריו של מעביד מקביל‪ ,‬מר רענן‬
‫בוקלמן מנהל משאבי אנוש באינטל אלקטרוניקה בע"מ‪ ,‬החברה‬
‫שמקבלת מהנתבעת את שירותיה‪.‬‬
‫• מר בוקלמן סיפר על הראיון הטלפוני שנערך לתובע ע"י אינטל ולא‬
‫הנתבעת‪:‬‬
‫• "את הראיון ניהלו הסטודנטים שעובדים אצלנו‪ .‬הם רושמים תקציר‬
‫השיחה‪ .‬במהלך השיחה צויין שהוא שומר שבת‪ .‬אני מציג את‬
‫סיכום שיחת הטלפון אשר בטופס אשר ניתן למראיין מצויין‬
‫במפורש כי אין לפסול מועמד שלא מעוניין לעבוד בשבת‪ .‬הזמנו‬
‫אותו אלינו לאחר מכן שאלנו האם הוא מסוגל לעשות את התפקיד‬
‫הזה‪...‬‬
‫‪41‬‬

42.

‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫‪42‬‬
‫ש‪ .‬יש במפעל אינטל בתפקידים דומים אנשים שומרים שבת?‬
‫ת‪ .‬כן גם אנשים לא דתיים שהצהירו הם לא מוכנים לעבוד‬
‫בשבת‪ ...‬ש‪ .‬אתה אומר שכבר בראיון הטלפוני אתם שואלים‬
‫האם העובד מוכן לעבוד בשבת?‬
‫ת‪ .‬כן היום כבר לא שואלים מהסיבה שבנינו את כוח האדם‬
‫רצינו לדעת בדיוק ולהתארגן עם זה‪ .‬היום אנחנו מבינים פחות או‬
‫יותר ש ‪ 15‬או ‪ 20‬אחוז לא מעונין לעבוד בשבת ממניעיו הוא‪.‬‬
‫ש‪ .‬ז"א שהיום אתם לא חושבים שזה רלבנטי לשלב הראיון‬
‫הטלפוני עוד לפני שהוא עבר מבחנים השאלה אם הוא עובד‬
‫בשבת או לא?‬
‫ת‪ .‬אנחנו לומדים שיש דברים שהם רלבנטים‪ .‬גם אז חשבנו‬
‫שזה לא רלבנטי‪.‬‬

43.

‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫ש‪ .‬כמה אנשים עובדים היום באינטל בתפקידו של התובע?‬
‫ת‪ .‬בסביבות ‪ 1200‬איש‪.‬‬
‫ש‪ .‬ומתוכם אתה יכול לתת הערכה מדוייקת כמה לא עובדים‬
‫בשבת?‬
‫ת‪ 15-20 .‬אחוז‪".‬‬
‫‪ 92‬האופן בו נוהגת חברת אינטל יותר הולם וודאי אינו מפלה‬
‫באופן שפועלת הנתבעת‪.‬‬
‫מבחינת ביה"ד מתעוררים הספקות לגבי כל המקרים שלא‬
‫נדונו‪ ,‬בהם הסתיים הראיון לאחר שהתברר שהמועמד אינו‬
‫מעוניין לעבוד שבת והובהר לו שמדובר בתנאי בל יעבור‪.‬‬
‫משום כך חשוב כי קו ההתנהגות המושל בכיפה והודגם ע"י‬
‫אינטל לעיל‪ ,‬יהיה זה הנוהג גם אצל חברות אחרות כמו‬
‫הנתבעת‪.‬‬

44.

‫אפליה מגדרית –‬
‫הרחבה‬
‫‪44‬‬

45.

‫עב' (ירושלים) ‪ - 1496/00‬שושנה כרם נ' מדינת‬
‫ישראל‪ ,‬תק‪-‬עב ‪)14/02/2006(3622 ,)1(2006‬‬
‫שושנה כרם כיהנה בתפקיד סגן מזכיר הכנסת לענייני המליאה ופרשה לגמלאות בחודש‬
‫נובמבר ‪ .2000‬לטענתה‪ ,‬הופלתה לרעה בתנאי הפרישה ובשכרה לעומת הגברים‬
‫במעמד ותפקיד דומה‪.‬‬
‫גב' כרם הגישה תביעה בבית הדין האזורי בירושלים לפסק דין הצהרתי הקובע כי היא‬
‫זכאית לתנאי העסקה ופרישה שלא יפחתו מתנאי העסקתם של מנהלי ועדת הכספים‬
‫וועדת חוץ ובטחון של הכנסת‪.‬‬
‫כמו כן תבעה פיצוי כספי על נזק לא ממוני בסכום של ‪₪ 50,000‬‬
‫בית הדין לעבודה בדק באופן קונקרטי את תנאי העסקה והשכר של מנהלי הוועדות‬
‫בכנסת ומצא שהתנאים נקבעו לפי חוזה העסקה אישי שלא היה נגוע באפליה על רקע‬
‫מגדר‪.‬‬
‫אשר על כן נדחתה התביעה‪ .‬התובעת הגישה ערעור לבית הדין הארצי לעבודה וגם זה‬
‫דחה את הערעור‪.‬‬
‫בפסק הדין נקבע‪ ,‬שעקרון השוויון הוא אבן פינה במשטרנו החוקי וממנו נובע האיסור על‬
‫הפליה פסולה שפירושה‪ ,‬נקיטת יחס שונה אל שווים או הבחנה בין אדם לאדם או בין‬
‫עניין לעניין מטעמים לא רלבנטיים‪.‬‬
‫המערערת בתיק הנדון לא סיפקה הוכחות שיש בהן לתמוך בטענה לאפליה אסורה‬
‫‪45‬‬
‫בנושא השכר ותנאי הפרישה לעומת מנהלי הוועדות הגברים‪ ,‬ולכן בית הדין הארצי‬
‫לעבודה החליט לדחות את ערעורה‪.‬‬

46.

‫ייצוג הולם‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫‪46‬‬
‫• חוק החברות הממשלתיות‪ ,‬התשל"ה‪1975-‬‬
‫‪18‬א‪ .‬ייצוג הולם לשני המינים [תיקון התשנ"ג (מס' ‪])2‬‬
‫(א) בהרכב דירקטוריון של חברה ממשלתית יינתן ביטוי הולם‬
‫לייצוגם של בני שני המינים‪.‬‬
‫(ב) עד להשגת ביטוי הולם לייצוג כאמור‪ ,‬ימנו השרים‪ ,‬ככל‬
‫שניתן בנסיבות הענין‪ ,‬דירקטורים בני המין שאינו מיוצג באופן‬
‫הולם באותה עת בדירקטוריון החברה‪.‬‬
‫‪18‬א‪ .1‬ייצוג הולם לאוכלוסיה הערבית (תיקון התש"ס)‬
‫(א) בהרכב דירקטוריון של חברה ממשלתית יינתן ביטוי הולם‬
‫לייצוגה של האוכלוסיה הערבית‪.‬‬
‫(ב) עד להשגת ביטוי הולם לייצוג כאמור‪ ,‬ימנו השרים‪ ,‬ככל‬
‫שניתן בנסיבות הענין‪ ,‬דירקטורים מקרב האוכלוסיה הערבית‪.‬‬
‫(ג) לענין סעיף זה‪" ,‬האוכלוסיה הערבית" ‪ -‬לרבות האוכלוסיה‬
‫הדרוזית והצ'רקסית‪.‬‬

47.

‫• שעה שהתקבל התיקון האמור בכנסת‪ ,‬היה מצב הייצוג‬
‫בדירקטוריונים של החברות הממשלתיות כדלקמן‪:‬‬
‫• מתוך כ‪ 1800 -‬דירקטורים כיהנו באותה עת ‪ 35‬נשים בלבד‪.‬‬
‫• בתרגום לאחוזים הייתה התפלגות הייצוג בדירקטוריונים של‬
‫החברות הממשלתיות‪ 98% :‬גברים‪ 2% ,‬נשים‪.‬‬
‫נשים בתפקידי ניהול – עופרה שטראוס‪:‬‬
‫‪https://www.youtube.com/watch?v=FhC-qd8JsSY‬‬

48.

‫בגצ ‪ - 453/94‬שדולת הנשים בישראל נ' שר התחבורה ו‪-‬‬
‫‪ 6‬אח'‪ ,‬פד מח(‪)01/11/1994(501 ,)5‬‬
‫• מינוי גברים לדירקטוריונים של חברות ממשלתיות שאין בהם ייצוג‬
‫לנשים‪ ,‬בניגוד לחוק החברות (מינויים) (הפלייה מתקנת)‬
‫• העתירות נתקבלו ברוב דעות השופטים מצא וזמיר נגד דעתו‬
‫החולקת של השופט קדמי)‪.‬‬
‫• א‪ .‬עניינן של העתירות ביישומה‪ ,‬הלכה למעשה‪ ,‬של מצוות סעיף ‪18‬א'‬
‫לחוק החברות הממשלתיות אשר נתווסף לחוק מכח תיקונו בחוק‬
‫החברות הממשלתיות (מינויים) (להלן‪ :‬חוק המינויים)‪ .‬חוק המינויים‬
‫נתקבל בכנסת במרץ ‪ 1993‬והוא כולל שורה של תיקונים בחוק‬
‫החברות הממשלתיות‪.‬‬
‫• בכלל תיקונים אלה הוסף לחוק החברות סעיף ‪18‬א' הקובע "בהרכב‬
‫דירקטוריון של חברה ממשלתית יינתן ביטוי הולם לייצוגם של בני שני‬
‫המינים‪ ...‬עד להשגת ביטוי הולם‪ ...‬ימנו השרים‪ ,‬ככל שניתן בנסיבות‬
‫העניין‪ ,‬דירקטורים בני המין שאינו מיוצג באופן הולם באותה עת‬
‫בדירקטריון החברה"‪.‬‬

49.

‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫‪49‬‬
‫העותרת‪ ,‬שדולת הנשים בישראל‪ ,‬נאבקת למען קידום השוויון‬
‫בין המינים בחברה הישראלית‪.‬‬
‫שתי עתירותיה מופנות נגד החלטות למינויים של דירקטורים‪,‬‬
‫לפי חוק החברות הממשלתיות‪ ,‬אשר נעשו לאחר תחילתו של‬
‫חוק המינויים‪.‬‬
‫אחת העתירות מתייחסת למינוי חבר חדש למועצת רשות‬
‫הנמלים והרכבות‪ ,‬והעתירה האחרת מתייחסת למינוי שני‬
‫דירקטורים חדשים מטעם המדינה לדירקטוריון של בתי הזיקוק‬
‫לנפט‪.‬‬
‫כל שלשת המתמנים החדשים הם גברים‪ ,‬ובהרכבי שתי‬
‫המועצות הנוגעות בדבר אין גם אשה אחת‪.‬‬

50.

‫קביעת מכסות ייצוג נשים במערכות‬
‫פוליטיות בארץ ובעולם‬
‫• מאז שנות ה‪ ,80-‬וביתר שאת ב‪ 15-‬השנים האחרונות‪ ,‬שיטת‬
‫המכסות מיושמת במדינות ובמפלגות רבות בעולם‪.‬‬
‫• השיטה אומצה בדרך זו או אחרת במפלגות מקצוות שונים‬
‫ולעתים מנוגדים של המפה הפוליטית וכן במדינות בעלות‬
‫שיטות ממשל שונות‪ ,‬המקיימות דפוסים מגוונים של שיטות‬
‫בחירה‪.‬‬
‫• המכסות נועדו תמיד לקדם את אותה מטרה‪ :‬העלאת ייצוגן של‬
‫נשים במערכת הפוליטית‪.‬‬
‫‪50‬‬

51.

‫אפליה מגדרית בהקצאת משאבים‬
‫• פסק‪-‬הדין בעניין עמותת ל‪.‬כ‪.‬ן‪ .‬שניתן ביוני ‪ ,2004‬עסק בסוגיה‬
‫של אפליה מגדרית‪ .‬במרכזו של פסק‪-‬הדין עמדה קבוצת‬
‫הכדורסל‪-‬נשים המצליחה של רמת‪-‬השרון‪ ,‬שטענה כי הופלתה‬
‫לרעה בתקצובה על‪-‬ידי המועצה המקומית בהשוואה לקבוצות‬
‫ספורט של גברים ברמת‪-‬השרון‪.‬‬
‫• בית‪-‬המשפט קבע שמועצת רמת‪-‬השרון ניסתה להתחמק‬
‫מחובתה להקצות תקציבים בצורה שוויונית ולפי עקרונות של‬
‫העדפה מתקנת‪ ,‬על‪-‬ידי קביעת אמות‪-‬מידה עמומות לתקצוב‪,‬‬
‫העשויות "להצביע על ניסיון של המינהל להסוות העדפה לא‬
‫לגיטימית לטובת האינטרסים של הסקטור החזק יותר והמקורב‬
‫יותר למינהל"‬
‫‪51‬‬

52.

‫• במשך חמישה וחצי עשורים קופח ספורט הנשים‬
‫לעומת ספורט הגברים בוועדות התמיכה העירוניות‪ .‬זו‬
‫הסיבה‪ ,‬לדוגמא‪ ,‬שקבוצת כדורגל גברים בליגה‬
‫השלישית ברמת השרון תוקצבה לפני ארבע שנים ב‪-‬‬
‫‪ 1.2-1.5‬מיליון שקל בשנה‪ ,‬ואילו קבוצת הנשים ‪-‬‬
‫שהייתה אלופת המדינה והופיעה בגמר גביע רונקטי‬
‫האירופי ‪ -‬נאלצה להסתפק בסך של חצי מהסכום‬
‫הנ"ל‪.‬‬
‫• ‪https://www.youtube.com/watch?v=lt‬‬
‫‪qn9LE-VLo‬‬
‫‪52‬‬

53.

‫הפליה מתקנת‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫הפליה מתקנת היא מתן עדיפות (בהקצאת משאבים‪ ,‬במינויים‬
‫לשירות המדינה) לקבוצות מקופחות‬
‫הפליה מתקנת נוגדת את השוויון הפורמאלי (איסור הפליה)‪ ,‬אך‬
‫היא נועדה לקדם שוויון מהותי במקרים בהם איסור ההפליה‬
‫כשלעצמו אינו משיג את מטרתו‬
‫דוגמאות בחקיקה להעדפה מתקנת‪:‬‬
‫סעיף ‪2‬ב לחוק חובת המכרזים‪ ,‬תשנ"ב‪( 1992-‬עידוד נשים‬
‫בעסקים)‪:‬‬
‫פורסם מכרז‪ ...‬ולאחר שקלול התוצאות‪ ,‬קיבלו שתי הצעות או‬
‫יותר תוצאה משוקללת זהה שהיא התוצאה הגבוהה ביותר‪,‬‬
‫ואחת מן ההצעות היא של עסק בשליטת אישה‪ ,‬תיבחר ההצעה‬
‫האמורה כזוכה במכרז‪...‬‬

54.

‫ייצוג הולם‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫ייצוג הולם נועד לקדם את המעמד והאינטרסים של קבוצות‬
‫מקופחות‪ ,‬ולתת במה להשקפת עולמן ולתרומתן לשיח הציבורי‬
‫דוגמאות בחקיקה לחובת ייצוג הולם והפליה מתקנת‪ :‬חוק‬
‫החברות הממשלתיות‪:‬‬
‫(‪18 :)1993‬א‪(.‬א) בהרכב דירקטוריון של חברה ממשלתית יינתן‬
‫ביטוי הולם לייצוגם של בני שני המינים‪.‬‬
‫(ב) עד להשגת ביטוי הולם לייצוג כאמור‪ ,‬ימנו השרים‪ ,‬ככל שניתן‬
‫בנסיבות הענין‪ ,‬דירקטורים בני המין שאינו מיוצג באופן הולם‬
‫באותה עת בדירקטוריון החברה‪.‬‬
‫(‪18 :)2000‬א‪(.1‬א) בהרכב דירקטוריון של חברה ממשלתית יינתן‬
‫ביטוי הולם לייצוגה של האוכלוסיה הערבית‪.‬‬
‫(ב) עד להשגת ביטוי הולם לייצוג כאמור‪ ,‬ימנו השרים‪ ,‬ככל שניתן‬
‫בנסיבות הענין‪ ,‬דירקטורים מקרב האוכלוסיה הערבית‪.‬‬

55.

‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫בג"ץ ‪ 2671/98‬שדולת הנשים נ' שר העבודה והרווחה‪:‬‬
‫עיקרון הייצוג ההולם הוא כבר עיקרון כללי של המשפט החוקתי‪,‬‬
‫חלק מעיקרון השוויון עצמו‪ ,‬ולכן הוא חל על כל המינויים בשירות‬
‫המדינה‪ ,‬בין אם יש הוראת חוק ספציפית הקובעת חובת ייצוג‬
‫הולם ובין אם לאו‪.‬‬
‫החובה היא לא בהכרח למנות נשים‪ ,‬אבל חובה לחפש ביסודיות‬
‫ותוך השקעת מאמץ סביר מועמדות מתאימות‪.‬‬
‫בג"ץ ‪ 6924/98‬האגודה לזכויות האזרח בישראל נ' ממשלת‬
‫ישראל ‪:‬‬
‫עתירה להורות לממשלה למנות נציגים ערבים במועצת מינהל‬
‫מקרקעי ישראל (גם כאן אין תחולה ישירה לחוק שירות המדינה‬
‫(מינויים) ולחוק החברות הממשלתיות‪.‬‬
‫קיימת חובה כללית למתן ייצוג הולם‪ ,‬בכל הרמות של השירות‬
‫הציבורי‪.‬‬
‫עוצמת החובה גדולה ככל שמדובר בגוף ציבורי שלהחלטותיו‬
‫עשויות להיות השלכות על המגזר הערבי‪.‬‬

56.

‫אפליית אם חד הורית‬
‫• התובעת (בתיק תע"א ‪ 12137/09‬פלונית נ' אלמונית )מורה‬
‫אולפנה דתית (הנתבעת) הודיעה על היותה בהריון ועל בחירתה‬
‫להרות כרווקה‪ ,‬כאם יחידנית‪ .‬כפועל יוצא מכך החליטה הנתבעת‬
‫להפסיק את העסקתה‪.‬‬
‫• בית הדין האזורי שבפניו התבררה התביעה פסק פיטורי התובעת‪,‬‬
‫מורה באולפנה דתית שבחרה לממש את זכותה להורות כאם‬
‫יחידנית‪ ,‬נעשו בניגוד לחוק עבודת נשים ושלא כדין בהעדר שימוע‪.‬‬
‫• החלטת הנתבעת שלא לאפשר לתובעת ללמד לאחר סיום חופשת‬
‫הלידה נוכח מימוש זכותה להורות כאם יחידנית‪ ,‬אינה עומדת בקנה‬
‫אחד עם סעיף ‪(2‬ג) לחוק השוויון ואינה סבירה ומידתית; נוכח‬
‫האמור‪ ,‬נפסקו לזכות התובעת פיצויי פיטורים ‪,‬פיצויים בגין פיטורים‬
‫שלא כדין ופיצויים בגין פיטורין בניגוד לחוק עבודת נשים ובניגוד‬
‫לחוק השוויון‪.‬‬
‫‪56‬‬

57.

‫הרעת תנאים להורה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫‪57‬‬
‫גלית שליו הועסקה כמנהלת סניף בחברת מיניפון ‪ -‬מכשירי שמיעה‬
‫בע"מ מיום ‪ 14/11/01‬ועד ‪ .25/9/08‬גלית שליו ילדה ביום ‪18/1/08‬‬
‫ושבה לעבודתה ביום ‪.10/7/08‬‬
‫ביום ‪ 25/9/08‬פוטרה התובעת מעבודתה‪ .‬מהתביעה שהגישה לבית‬
‫הדין האזורי לעבודה בתל אביב ) תע"א ‪( 2903-09‬עולה כי היא‬
‫עבדה בהיקף משרה של ‪ 29‬שעות שבועיות וכי ביצעה עבודות שיווק‬
‫ומכירה במסגרת שעות אלו בלבד‪.‬‬
‫לאחר חזרתה מחופשת הלידה נדרשה לעבוד בהיקף משרה‬
‫מלאה ועל כן טענה‪ ,‬כי מדובר בהרעת תנאים לאחר חזרה מחופשת‬
‫הלידה והפליה מחמת הורות‪.‬‬
‫בית הדין פסק כי ביום חזרתה של התובעת מחופשת לידה יזם מנהל‬
‫הנתבעת שיחה עם התובעת ודרש ממנה לבצע עבודה בהיקף משרה‬
‫מלאה‪.‬‬

58.

‫• דרישה זו של הנתבעת מהווה הפרה של חוק עבודת נשים וחוק‬
‫שוויון הזדמנויות בעבודה‪ .‬מנהל הנתבעת למעשה דרש‬
‫מהתובעת לשנות ולהגדיל את היקף משרתה ואף פגע‬
‫בהכנסתה כפועל יוצא מאי הסכמתה של התובעת‪ .‬הנתבעת‬
‫למעשה הפחיתה משכרה של התובעת היות ושולם לה שכר‬
‫נמוך יותר עבור אותו היקף משרה‪.‬‬
‫• לאור האמור קבע בית הדין כי קיימות ראיות ממשיות‬
‫המצביעות על כך שבהחלטות שקיבלה הנתבעת נלקחה‬
‫בחשבון שלא כדין עובדת היותה של התובעת אם לילד‪.‬‬
‫• לתובעת נפסקו פיצויים בסך של ‪ ₪ 20,000‬בגין הפרת סעיף‬
‫‪ 2‬לחוק שוויון הזדמנויות ואותו סכום להפרה של חוק עבודת‬
‫נשים‪ ,‬הפרשי שכר והודעה מוקדמת בסכום ‪ ₪ 11,392‬פיצויי‬
‫פיטורין ‪ ₪ 2575‬והפרשי דמי הבראה בסך ‪.₪ 873‬‬
‫‪58‬‬
English     Русский Правила