תשעה ציוני דרך במדינה החשמונאית מארז

1.

‫ציוני דרך עיקריים בבניית‬
‫המדינה החשמונאית וביסוסה‬
‫ערך‪:‬אלון סילפין‬
‫מעודכן לתשע"ה‬

2.

‫המטרות‬
‫התלמיד יוכל להציג ציוני דרך עיקריים בבניית המדינה החשמונאית וביסוסה‪:‬‬
‫הכרת שליטי בית חשמונאי והשינויים שחוללו בתחומים השונים‪ ,‬קשיים‬
‫והישגים‪( .‬יהודה ‪-‬המקבי‪ ,‬יונתן‪ ,‬שמעון‪ ,‬יוחנן הורקנוס‪ ,‬אריסטובולוס‪,‬‬
‫אלכסנדר ינאי‪ ,‬שלומציון)‬
‫א‪ .‬התלמיד יוכל להציג את הקושי פוליטי והצורך של השליטים החשמונאים‬
‫לתמרן בין הכוחות המדיניים ‪ -‬האזוריים‪.‬‬
‫ב‪ .‬התלמיד יוכל להציג את הקושי הכלכלי והמתיחות בין נוכרים ליהודים על‬
‫רקע כלכלי‪.‬‬
‫ג‪ .‬התלמיד יוכל להציג את הקושי הדמוגרפי‪.‬‬
‫התייחסות לשליטי המדינה החשמונאית מן הבחינות הבאות‪:‬‬
‫‪ .1‬התרחבות טריטוריאלית (הכרות עם המפה של "יהודה" שכללה את‬
‫מרבית ארץ ישראל)‪,‬‬
‫‪ .2‬גידול דמוגרפי (כולל מדיניות הגיור)‬
‫‪ .3‬שינויים במעמד המנהיג ובסמכויותיו הפוליטיות והדתיות‪.‬‬
‫‪ .4‬היחס להלניזם‪.‬‬

3.

‫סרגל זמנים לתקופה החשמונאית‬
‫‪ 167‬לפנה"ס‬
‫‪ 166‬לפנה"ס‬
‫‪ 164‬לפנה"ס‬
‫לפנה""ס‬
‫‪ 160‬לפנה‬
‫‪160‬‬
‫ס‬
‫לפנה""סס‬
‫‪152‬לפנה‬
‫‪152‬‬
‫מרד‬
‫החשמונאים‬
‫בהנהגת‬
‫מתיתיהו‬
‫המרד‬
‫המרד‬
‫בהנהגת‬
‫בהנהגת‬
‫יהודה‬
‫יהודה‬
‫המכבי‬
‫המכבי‬
‫טיהור המקדש‬
‫וביטול‬
‫גזרות‬
‫אנטיוכוס‬
‫יהודה‬
‫מותיונתן‬
‫צבאי‬
‫יונתן‬
‫מנהיג‬
‫מנהיג‬
‫לאחר‬
‫יהודה‬
‫במקומו‬
‫מות‬
‫מתמנה"י‬
‫מתמנהע‬
‫מתמנה‬
‫יונתן‬
‫יונתן‬
‫יונתן‬
‫הסלווקי‬
‫הסלווקי‬
‫המלךהסלווקי‬
‫המלך‬
‫עע"י"יהמלך‬
‫גדול‬
‫לכהןגדול‬
‫לכהן‬
‫למושל‬
‫ומתמנהלמושל‬
‫ומתמנה‬
‫‪))150‬‬
‫יהודה((‪150‬‬
‫יהודה‬
‫‪ 76‬לפנה"ס‬
‫‪ 142‬לפנה"ס‬
‫‪ 134‬לפנה"ס‬
‫‪ 104‬לפנה"ס‬
‫‪ 103‬לפנה"ס‬
‫שמעון‬
‫מתמנה ע"י‬
‫אספת העם‬
‫לכהן גדול‬
‫מושל‪-‬נשיא‬
‫וראש הצבא‬
‫הורקנוס‬
‫יוחנן הורקנוס‬
‫יוחנן‬
‫יורש מאביו‬
‫את תפקידי‬
‫כהן גדול‬
‫מושל‪-‬נשיא‬
‫וראש הצבא‬
‫יהודה‬
‫יהודה‬
‫אריסטובולוס‬
‫אריסטובולוס‬
‫ממנה עצמו‬
‫ממנה עצמו‬
‫למלך‬
‫למלך‬
‫יהודה‬
‫יהודה‬
‫שלומציון‬
‫שלומציון‬
‫אלכסנדר ינאי‬
‫אלכסנדר ינאי‬
‫המלכה‬
‫מלך‬
‫מלך‬
‫בניה‪ :‬הורקנוס‬
‫וכהן גדול‬
‫וכהן גדול‬
‫כהן גדול‬
‫ואריסטובולוס‬
‫מפקד הצבא‬
‫‪ 67‬לפנה"ס‬
‫מאבק ירושה בין‬
‫אריסטובולוס‬
‫והורקנוס‬
‫שמסתיים עם‬
‫כיבוש יהודה‬
‫ע"י רומא (‪)63‬‬

4.

‫מבוא‬
‫• השלטון ההלניסטי ביהודה החל לאחר כיבוש האזור ע"י‬
‫אלכסנדר מוקדון בסביבות ‪ 330‬לפנה"ס‪.‬‬
‫• אלכסנדר מוקדון שכבש את המזרח הושפע מהתרבות‬
‫שמצא במזרח ושילב אותה עם התרבות היוונית‪ ,‬משילוב זה‬
‫נוצרה התרבות ההלניסטית שהופצה באמצעות ערי הפוליס‬
‫שהקימו הוא ויורשיו ברחבי האימפריה וגם בארץ ישראל‪.‬‬
‫• תרבות זו הייתה תרבות אוניברסלית כלל עולמית‪ ,‬תרבות‬
‫משותפת בעלת שפה אחת (היוונית)‪ ,‬תרבות הפתוחה בפני‬
‫כל הדתות‪ ,‬תרבות ששמה דגש על האסטטיקה‪ -‬היופי‪,‬‬
‫פיתוח הגוף‪ ,‬תחרויות ספורט‪ ,‬ריבוי אלילים וטכסי פולחן‬
‫לכבודם‪ ,‬מערכות חינוך ‪ ,‬הפרט ‪ -‬האינדבידואל עומד במרכז‬
‫והוא יכול להתקדם בחברה‪.‬‬

5.

‫מבוא‬
‫• לאחר מותו של אלכסנדר התפצלה האימפריה בין יורשיו‪ .‬ארץ‬
‫ישראל שהייתה אזור מעבר בין מצרים לסוריה הפכה במשך‬
‫שנים רבות לאזור שבו התנהלו מלחמות בין בית תלמי‬
‫שמרכזו מצרים לבית סלווקוס שמרכזו בסוריה‪.‬‬
‫• יהודה התנהלה בהשפעת בית תלמי במאה השלישית לפנה"ס‬
‫(‪ 301-198‬לפנה"ס)ובמאה השניה גברה השפעת בית‬
‫סלווקוס (‪ 140 – 198‬לפנה"ס)‪.‬‬
‫• השלטון ההלניסטי ביהודה השפיע על אורח החיים ביהודה‬
‫וחדר אל שכבת האצולה ואל חלק מבני משפחות הכהונה –‬
‫ההשפעה באה ליד ביטוי בשימוש בשפה היוונית‪ ,‬אימוץ שמות‬
‫יווניים‪ ,‬סגנון בניה‪ ,‬לבוש‪ ,‬חינוך הלניסטי‪ ,‬משחקי ספורט‬
‫והתחזקות האינדיבידואליזם‪.‬‬

6.

‫מבוא‬
‫• במהלך השנים גברה השפעה ההלניסטית וחלה התדרדרות‬
‫במעמד הכהונה‪ .‬השלטון ההלניסטי החל להתערב יותר‬
‫ויותר באורח החיים ביהודה‪ ,‬ניסיון לשדוד את בית המקדש‪,‬‬
‫מינוי כהן הגדול שלא על פי הנוהג כתפקיד העובר בירושה‬
‫ומכרו אותו לכל המרבה במחיר‪.‬‬
‫• השלטון הסלווקי פגע בירושלים ובמקדש‪ ,‬נתן עדיפות (בדר"כ‬
‫מעמד אזרחות הלניסטית) וטובות הנאה לתומכי ההלניזם‬
‫(המתייוונים)‪ ,‬הוקמה פוליס בירושלים והוקמה מצודת‬
‫ה"חקרא" בה שהה צבא הלניסטי בעיר‪.‬‬
‫• תופעות אלה גרמו לתסיסה של יהודים "חסידים" שהתנגדו‬
‫למתייוונים ולשלטון ההלניסטי ולאחר שפשטה שמועה‬
‫שהמלך אנטיוכוס הרביעי נהרג במסע כיבושיו במצרים הם‬
‫מסלקים את הכהן הגדול המתייוון מנלאוס והמלך רואה זאת‬
‫כמרד‪.‬‬

7.

‫מבוא‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫המלך עורך טבח בירושלים ולאחר מכן בשנת ‪ ,167‬הוא גוזר‬
‫גזרות כנגד הדת היהודית – הוצאת הדת היהודית אל מחוץ‬
‫לחוק‪ ,‬איסור קיום המצוות‪ ,‬חילול בית המקדש והצבת פסלים‪.‬‬
‫תהליך זה‪ ,‬הפגיעה בדת היהודית ‪ ,‬הוביל לפתיחת מרד‬
‫החשמונאים בהנהגת מתיתיהו החשמונאי ובניו ‪ ,‬אליהם‬
‫הצטרפו החסידים והאיכרים‪.‬‬
‫המרד החל בעקבות הפגיעה בחיי הדת ‪:‬גזרות הדת של‬
‫אנטיוכוס‪ ,‬הפגיעה בבית המקדש והמאבק בהלניזם‬
‫ובמתייוונים ובהמשך הפך למאבק לעצמאות מדינית‪.‬‬
‫בשנת ‪ 164‬לפנה"ס הצליחו היהודים לזכות במס' ניצחונות‬
‫על הצבא הסלווקי להשתלט על בית המקדש ולטהר אותו‬
‫ולאחר מותו של אנטיוכוס בוטלו גזרות הדת ע"י יורשו‪.‬‬

8.

‫מבוא‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫בשנים ‪ 63 – 167‬לפסה"ן עמדה בהנהגת העם ביהודה‬
‫משפחת החשמונאים‪.‬‬
‫שושלת זו החלה בימי מתיתיהו החשמונאי שהוביל למרד‬
‫בשלטון היווני‪/‬הסלווקי ובהמשך ההנהגה עברה אל בניו‬
‫וצאצאיהם‪.‬‬
‫החשמונאים השתלטו על ההנהגה ביהודה‪ -‬ממנהיגות צבאית‬
‫שהובילה את המרד על רקע דתי ובהמשך על רקע לאומי‪,‬‬
‫לקבלת תפקיד מושל יהודה‪ ,‬הכהן הגדול‪ ,‬תפקיד נשיא ואח"כ‬
‫מלוכה‪.‬‬
‫השאיפה לעצמאות מדינית הובילה להתרחבות טריטוריאלית‬
‫ומנהיגי החשמונאים נאלצו להתמודד ולתמרן בין המעצמות‬
‫בזירה הבינלאומית בכדי לחזק את מעמדם‪.‬‬
‫החשמונאים התמודדו בכדי לכבש את הזהות הלאומית‬
‫במיוחד על רקע האוכלוסיה הנוכרית הלניסטית שהייתה‬
‫תחת שליטתם ‪.‬‬

9.

‫מבוא‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫החשמונאים התמודדו גם בכדי לגבש בקרב העם את‬
‫הלגיטימציה שלהם לשלוט ולהחזיק בתפקיד הכהן הגדול‪.‬‬
‫תחת הנהגת בית חשמונאי הוקמה בין השנים ‪63 -140‬‬
‫לפסה"ן מדינה יהודית עצמאית שהתרחבה מאזור יהודה‬
‫באמצעות מלחמות אל רוב שטחי ארץ ישראל ואף מעבר להם‪.‬‬
‫התקופה החשמונאית נמשכה כמאה שנים ובמהלכן חלו‬
‫ביהודה שינויים רבים בתחום המדיני‪ ,‬הצבאי‪ ,‬הדתי‪ ,‬הלאומי‬
‫והדמוגרפי ואף חודרת השפעת ההלניזם ליהודה‪.‬‬
‫ממלכת החשמונאים הייתה הפעם האחרונה ששלט בא"י‬
‫שלטון עצמאי יהודי‪ ,‬אשר לא היווה חלק מאמפריה כלשהי –‬
‫לפני קום מדינת ישראל‪.‬‬

10.

‫הכרת שליטי בית חשמונאי‬
‫‪ 167‬לפנה"ס‬
‫‪ 167‬לפנה"ס‬
‫‪160 - 166‬‬
‫‪160 - 166‬‬
‫‪142 - 160‬‬
‫‪142 - 160‬‬
‫‪134 - 142‬‬
‫‪134 - 142‬‬
‫‪104 - 134‬‬
‫‪104 - 134‬‬
‫‪103 - 104‬‬
‫‪103 - 104‬‬
‫‪76 - 103‬‬
‫‪76 - 103‬‬
‫‪63 - 67‬‬
‫‪63 - 67‬‬
‫‪67 - 76‬‬
‫‪67 - 76‬‬

11.

‫הקושי פוליטי שעמד בפני השליטים החשמונאים‬
‫• שליטי בית חשמונאי נאלצו לתמרן בין הכוחות המדיניים שפעלו‬
‫באזור [ בית סלווקוס‪ ,‬בית תלמי‪ ,‬האימפריה הרומית שהייתה‬
‫במגמת התחזקות‪ ,‬ועמים נוספים באזור כמו הפרתים‪ ,‬הנבטים‬
‫והייטורים] וחייבו להתאים את עצמם לשינויים הפוליטיים ולחתום‬
‫על בריתות והסכמים עם שליטים בעלי השפעה ולהתחבר עם‬
‫גורמים שלא נשקפה מהם סכנה ליהודה‪.‬‬
‫• מאבקי הכח וההפיכות בחצר בית סלווקוס גרמו לחולשת‬
‫הסלווקים והשפיעו רבות על מנהיגי החשמונאים ודרכי פעולתם‪.‬‬
‫השליטים החשמונאים העבירו נאמנותם למתחרים השונים על‬
‫השלטון בתוך בית סלווקוס‪ ,‬וידעו לנצל את חולשת השלטון‬
‫הסלווקי‪.‬‬
‫• התערערות מעמד בית סלווקוס גרמה גם לעמים שכנים‪ :‬הנבטים‬
‫והייטורים להקים מדינות משלהם [הנבטים הקימו מדינה ממזרח‬
‫ודרום למדינת החשמונאים והייטורים ‪ -‬שבט ערבי שהקים מדינה‬
‫בצפון הגליל ] ומולם ניהלו מנהיגי החשמונאים מאבקים‪.‬‬

12.

‫הקושי פוליטי שעמד בפני השליטים החשמונאים‬
‫• מנהיגי החשמונאים חברו לבית תלמי שהתערב במלחמות‬
‫הפנימיות של בית סלווקוס בסוריה‪ ,‬ושאף למנוע את התחזקות‬
‫הממלכה הסלווקית ועליית מלכים תקיפים‪.‬‬
‫• רוב שליטי בית חשמונאי‪ ,‬להוציא את אלכסנדר ינאי‪ ,‬הקפידו‬
‫לשמור ולחדש את הברית עם רומא‪ ,‬אותה כונן לראשונה יהודה‬
‫המכבי‪ ,‬שהייתה כח עולה באזור וראו בברית כזו חיזוק היוקרה‬
‫ומעמד המדינה‪.‬‬
‫• רומא שיתפה פעולה עם בית תלמי במצרים במיוחד במערכת‬
‫יחסיה מול בית סלווקוס בסוריה‪ .‬מצב זה גרם לכך שבתקופות‬
‫מסויימות יהודה הייתה במחנה אחד עם אוייבי הסלווקים ‪ -‬מצריים‬
‫ורומי ‪ -‬והפיקה תועלת ממדיניותם המשותפת להחליש את בית‬
‫סלבקוס‪.‬‬

13.

‫ביטויים להתמודדות עם הקשיים הפוליטיים‬
‫• יהודה המכבי היה מנהיג צבאי והנהיג את צבא‬
‫המתנדבים מיהודה במרד החשמונאים‪.‬‬
‫• לאור הישגיו בקרבות נגד הסלווקים יהודה המקבי‬
‫מתחזק ומצליח לקבל מאנטיוכוס החמישי את‬
‫ביטול גזרות אנטיוכוס אפיפנס‪.‬‬
‫• יהודה כרת ברית ידידות עם רומא מתוך תפיסה‬
‫שכדי להיאבק בבית סלווקוס הוא חייב לחזק את‬
‫הקשרים המדיניים‪.‬‬

14.

‫ביטויים להתמודדות עם הקשיים הפוליטיים‬
‫הברית בין יהודה לרומא‪ 161 ,‬לפסה"נ‬
‫נוסח הברית נחקק על לוחות נחושת שהוצבו ברומא‪.‬‬
‫" וזה העתק המכתב‪ ,‬אשר העתיקו על לוחות נחושת ושלחו לירושלים‬
‫להיות אצלם שם זיכרון לשלום וברית‪ .‬טוב יהיה לרומאים ולעם היהודים‬
‫בים וביבשה לעולם‪ .‬וחרב [ו]אויב תרחק מהם ‪ .‬אם תקום מלחמה‬
‫לרומא ראשונה או לכל בעלי בריתם בכל שלטונם‪ ,‬יעזור עם היהודים‬
‫‪,‬כפי שיכתיב להם הזמן בלב שלם‪ .‬ולנלחמים בהם (ברומאים) לא יִתנו‬
‫ולא יְספקו תבואה‪ ,‬כלי מלחמה‪ ,‬כסף‪ ,‬אוניות‪ ,‬כמו שהוחלט‬
‫ברומא(כנראה על ידי הסנט)‪ ,‬וי ְִשמרו את משמרותיהם ולא יִקחו דבר‪.‬‬
‫וכדברים האלה‪ ,‬אם לעם היהודים ִתקרה ראשונים מלחמה‪ ,‬יעזרו‬
‫הרומאים בכל מאודם כפי שיכתיב להם הזמן‪ .‬ולנלחמים עימם לא תינתן‬
‫תבואה כלי מלחמה‪ ,‬כסף‪ ,‬אוניות‪ ,‬כמו שהוחלט ברומא‪ ,‬ויִשמרו את‬
‫משמרותיהם אלה ולא בערמה‪ .‬כדברים האלה כך העמידו הרומאים‬
‫לעם היהודים ‪ .‬ואם אחר הדברים האלה יבקשו אלה ואלה להוסיף או‬
‫לגרוע יעשו כרצונם ‪ ,‬וכל אשר יוסיפו או יגרעו‪ ,‬יהא תקף‪".‬‬
‫ספר מקבים א‪ ,‬פרק ח'‪ ,‬פס' ‪30 -22‬‬

15.

‫ביטויים להתמודדות עם הקשיים הפוליטיים‬
‫מערכת היחסים של יונתן עם בית סלווקוס‬
‫" (יז) המלך אלכסנדרוס ליונתן‬
‫אחיו שלום‪( .‬יח) הנה שמעתי את‬
‫שמעך כי איש חיל אתה‪ ,‬וכי יקרת‬
‫להיות מאנשי בריתי‪(( .‬יט) לכן הנני‬
‫נותן אותך כוהן הגדול לעמך ואוהב‬
‫המלך יקרא לך‪( .‬כ) ועתה קח נא‬
‫מידי את נזר הזהב‪ ,‬ואת בגד‬
‫הארגמן אשר שלחתי לך‪ ,‬ותהי נא‬
‫ידך אתי לדרוש את טובתי‪(.‬כא)‬
‫וילבש יונתן את בגדי הכהונה‬
‫בחודש השביעי בחג הסוכות‪,‬‬
‫בשנת ששים ומאה‪ ,‬ויאסוף חיל‬
‫וכלי מלחמה‪".‬‬
‫מקבים א פרק י'‬
‫"(לג) המלך דימיטריוס ליונתן אחיו ולכל‬
‫עם יהודה שלום‪( .‬לד) הנה אנוכי שולח‬
‫לכם את משנה הספר אשר שלחתי‬
‫בגללכם ללסטינס אבי למען תדעון את‬
‫הכתוב בו‪( ... .‬לו) הנה יש את נפשי‬
‫להיטיב עם אוהבי עם יהודה עקב‬
‫נפלאתה אהבתם לי ולבבם שלם עמי‪.‬‬
‫(לז) לכן גזרתי אומר כל גבולי ארץ יהודה‬
‫ושלושת הנפות אפרימה ולוד ורמה‬
‫הנוספות לה מאדמת שומרון וחצריהן‬
‫למקריבי קרבן בירושלים תהיינה לאחוזת‬
‫עולם‪( .‬לח) והוסר מהם המכס אשר נתנו‬
‫למלך מדי שנה בשנה מתבואת הארץ‬
‫ומפרי העץ‪ ,‬ואת מכס המלח ואת מנת‬
‫המלך ואת המעשר לא ישלמו עוד‪( .‬לט)‬
‫את כל אלה שמוט אשמוט‪ ,‬והייתה זאת‬
‫להם לחוק לדורות עולם ולא יעבור‪( .‬מ)‬
‫ומשנה הספר הזה יינתן ביד יונתן הכהן‬
‫למען הניחו לזיכרון במקום נאמן על הר‬
‫מתוך מקבים א פרק י"א‬
‫הקודש‪“.‬‬

16.

‫ביטויים להתמודדות עם הקשיים הפוליטיים‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫יונתן חידש את הברית עם רומא שרצתה להחליש את הסלווקים‪.‬‬
‫יונתן ניצל את אי היציבות ומאבקי הירושה בממלכה הסלווקית בין‬
‫דימיטריוס הראשון ואלכסנדר בלס לקידום האינטרסים של יהודה‬
‫ולהרחבת השטח של המדינה החשמונאית‪.‬‬
‫שניהם ראו ביונתן בעל ברית שעשוי לסייע להם להשיג את השלטון ‪.‬‬
‫יונתן תמך בבלס ולאור זאת אלכסנדר בלס מינה את יונתן לכהן גדול‬
‫וראש העם היהודי לראשונה מתמנה כהן גדול מבית חשמונאי‪.‬‬
‫לאחר רציחתו של אלכסנדר בלס תמך יונתן בדימיטריוס השני ‪ ,‬יונתן‬
‫גם שלח כח צבאי לסייע לדימיטריוס לדכא מרד כנגדו ‪ .‬לאור זאת‬
‫הכיר דימיטריוס בגבולות אותם כבש יונתן והעניק לו גם את התואר‬
‫מושל יהודה ‪ .‬הוא גם נתן פטור ממיסים לירושלים שהפכה לעיר‬
‫מקלט וקדושה‪.‬‬
‫כשדימיטריוס סירב להוציא את הכח הסלווקי מהחקרא בירושלים‬
‫העביר יונתן את תמיכתו לטריפון ממתנגדיו של דימיטריוס‪ ,‬אולם‬
‫טריפון טמן ליונתן מלכודת ‪,‬הזמין אותו לעכו ושם חיסל אותו‪.‬‬

17.

‫ביטויים להתמודדות עם הקשיים הפוליטיים‬
‫• שמעון – שמעון חידש את הברית בין יהודה ורומא ואף יצר‬
‫ברית עם ספרטה ובכך חיזק את מעמדה העצמאי של יהודה‪.‬‬
‫לאחר אשרור הברית שלח הסנאט הרומאי איגרת לתלמי מלך‬
‫מצריים ובה דרישה לשמור על עצמאותה של יהודה ולהימנע‬
‫מפעולות הפוגעות בריבונותה או מתן מחסה לעבריינים נמלטים‪.‬‬
‫• שמעון סילק את הסלווקים מהחקרא והשיג עצמאות מדינית‪.‬‬
‫לאור מאבקי הכח בחצר הסלווקית הצליח לקבל פטור ממסים‪.‬‬
‫• שמעון נרצח אחרי תככים פנימיים ע"י חתנו תלמי בן חבוב‬
‫שכנראה ניסה לתפוס את השלטון ביהודה תחת עידודו וחסותו‬
‫של המלך הסלווקי אנטיוכוס השביעי‪.‬‬

18.

‫ביטויים להתמודדות עם הקשיים הפוליטיים‬
‫• יוחנן הורקנוס – חידש את הברית עם רומא וספרטה וקיים‬
‫קשרים עם אתונה ובית תלמי במצרים‪.‬‬
‫• בהמשך הברית הצבאית‪ -‬מדינית עם רומא‪ ,‬ובחיזוק הקשרים‬
‫עם הממלכה התלמית הראה יוחנן כושר תמרון פוליטי במטרה‬
‫ליצור משקל נגד פוליטי באזור נגד סכנות ההשתלטות של‬
‫הממלכה הסלווקית על ארץ ישראל ומנגד והשתתף במסע‬
‫מלחמה של אנטיוכוס הסלווקי נגד הפרתים‪.‬‬
‫"‪...‬והורקנוס פתח את קבר דוד (המלך) שעלה בעושרו על המלכים‬
‫מקדם‪ ,‬והוציא ממנו שלושת אלפים כיכר כסף ששימשו לו קרן ‪ ,‬והיה‬
‫‪ .‬ראשון היהודים שהחל לקיים צבא שכירים ‪ .‬והוא כרת ברית ידידות עם‬
‫אנטיוכוס‪ ,‬והכניסו אל עיר וסיפק לצבאו הכל בשפע ובנדיבות‪ .‬וכשערך‬
‫• אנטיוכוס את מסע המלחמה שלו נגד הפרתים הלך הורקנוס איתו"‬
‫יוסף בן מתתיהו ‪ ,‬קדמוניות היהודים‪ ,1983 ,‬ספר שלושה‪-‬עשר‪ ,‬פרק ח'‪,‬‬

19.

‫ביטויים להתמודדות עם הקשיים הפוליטיים‬
‫אלכסנדר ינאי ‪ -‬כרת ברית עם הפרתים ולא חידש את הברית‬
‫עם רומא‪.‬‬
‫• הסירוב של ינאי לחדש את הברית הצבאית והמדינית עם רומא‪,‬‬
‫וכיבושיו המרובים הביאו את המעצמה האדירה להתייחס‬
‫בחשדנות אל מדיניותו ולראות בו אויב‪.‬‬
‫•‬

20.

‫שינויים במעמד המנהיג ובסמכויותיו‬
‫• יהודה ‪ -‬היה מנהיג צבאי‪,‬לא מנהיג דתי‪ -‬לא כהן גדול‪.‬‬
‫• יונתן ‪ -‬מנהיג בחסות השלטון הסלווקי ‪,‬מונה ע"י‬
‫המלך הסלווקי אלכסנדר בלס לכהן גדול ‪-‬מנהיג דתי‬
‫וזכה למעמד רע המלך (‪152‬לפנה"ס)‪ ,‬ולמושל יהודה‬
‫(‪ 150‬לפסה"ן) מנהיג מדיני‪.‬‬
‫" (יז) המלך אלכסנדרוס ליונתן אחיו שלום‪( .‬יח) הנה שמעתי את שמעך‬
‫כי איש חיל אתה‪ ,‬וכי יקרת להיות מאנשי בריתי‪(( .‬יט) לכן הנני נותן אותך‬
‫כוהן הגדול לעמך ואוהב המלך יקרא לך‪( .‬כ) ועתה קח נא מידי את נזר‬
‫הזהב‪ ,‬ואת בגד הארגמן אשר שלחתי לך‪ ,‬ותהי נא ידך אתי לדרוש את‬
‫טובתי‪( .‬כא) וילבש יונתן את בגדי הכהונה בחודש השביעי בחג הסוכות‪,‬‬
‫בשנת ששים ומאה‪ ,‬ויאסוף חיל וכלי מלחמה‪" .‬‬
‫מקבים א' פרק י' ‪ ,‬יז' – כ"א‬

21.

‫שינויים במעמד המנהיג ובסמכויותיו‬
‫• שמעון – מונה ע"י אספת העם לכהן גדול‪ ,‬מושל‪-‬נשיא‬
‫וראש הצבא ‪.‬אספת העם נתנה בסיס חוקי לשלטון‬
‫בית חשמונאי וגם קבעה שהתפקיד יעבור בירושה‬
‫לבניו [עד שיגיע נביא אמת ]‪ -‬אבל ללא סמכויות‬
‫שיפוט וחקיקה‪.‬‬
‫"היהודים והכוהנים נאותו להיות להם שמעון לנשיא ולכוהן גדול לעולם‬
‫עד אשר יקום נביא אמת‪ .‬ולהיות להם לשר צבא ולדאוג למקדש‬
‫ולהעמיד בידו מלאכתו ועל הארץ ועל הנשק ועל המבצרים וכי ידאג‬
‫למקדש וכולם ישמעו בקולו וכי ילבש ארגמן וזהב ישא‪ .‬ולא יוכל איש‬
‫מהעם והכוהנים לבטל דבר מאלה‬
‫ולדבר נגד דבריו ולאסוף אסיפה בארץ בלעדיו‪"..‬‬
‫מכבים א' י"ג‬

22.

‫שינויים במעמד המנהיג ובסמכויותיו‬
‫• יוחנן הורקנוס ‪ -‬ירש את תפקידיו מאביו מנהיג דתי כהן גדול‪,‬‬
‫מנהיג מדיני מושל‪-‬נשיא‪,‬וראש הצבא ‪.‬‬
‫• יהודה אריסטובולוס ‪ -‬מינה עצמו למלך (בניגוד למסורת‬
‫היהודית לפיה המלוכה מיועדת לצאצאי בית דויד) וכהן גדול‪.‬‬
‫אחרי מות יוחנן הפך אריסטובולוס בכור בניו את הנשיאות למלוכה‬
‫והיה הראשון‪ ,‬אשר שם על ראשו את הנזר‪ ,‬כמלאת ארבע מאות ושבעים‬
‫ואחת שנה ושלשה ירחים לשיבת גולת העם אל ארצה מעבדות בבל "‬
‫יוסף בן מתיתיהו תולדות מלחמות היהודים ברומאים פרק שלישי‬
‫• אלכסנדר ינאי ‪ -‬מלך וכהן גדול ‪,‬לקח לעצמו סמכויות חקיקה‬
‫ושיפוט ובכך עורר נגדו התנגדות גדולה בקרב העם במיוחד‬
‫הפרושים‪.‬‬
‫• שלומציון –מלכה‪ ,‬מינתה את בנה הראשון הורקנוס ה‪ 2-‬לכהן‬
‫גדול והבן השני אריסטובולוס ה‪ 2-‬למפקד הצבא‬

23.

‫מפת‬
‫התרחבות‬
‫והתפשטות‬
‫המדינה‬
‫החשמונאית‬

24.

‫התרחבות טריטוריאלית של המדינה החשמונאית‬
‫• יהודה המקבי ‪ -‬הדיפת הצבא הסלווקי בסדרת קרבות‪,‬‬
‫השתלטות על הדרך לירושלים וסביבתה וסיוע לישובים יהודיים‬
‫ואוכלוסיה יהודית שהיו תחת שליטה הלניסטית‪.‬‬
‫• יונתן ‪ -‬כיבוש דרום השומרון‪ ,‬לוד‪ ,‬עופריים‪,‬רמתיים‬
‫• שמעון‪ -‬כיבוש יפו‪ ,‬גזר – יצירת רצף טריטוריאלי מיפו לירושלים‬
‫‪ ,‬כיבוש מצודת החקרא וסילוק הסלווקים מירושלים‪.‬‬
‫"(לד) ויען שמעון ויאמר הארץ אשר שבנו לרשתה אחוזת אבותינו היא‪,‬‬
‫ואין לאיש זר חלק ונחלה בתוכה‪( .‬לה) כי אויבינו שדדו נחלתנו‬
‫ויאחזו בה באון ובעוול‪ ,‬ועתה כי הצליח ה' את דרכנו לקחנו את נחלת‬
‫אבותינו וישבנו בה‪( .‬לו) ועל אודות יפו וגזר אשר לכדנו‪ ,‬ידוע תדע‬
‫כי הערים האלה הרעו לנו ולארצנו במאוד מאוד‪" .‬‬
‫מקבים א' פרק ט"ו‬

25.

‫התרחבות טריטוריאלית של המדינה החשמונאית‬
‫• יוחנן הורקנוס ‪ -‬כיבוש אדום‪ ,‬מידבא בעבר הירדן‪ ,‬שכם‪,‬‬
‫שומרון‪ ,‬בית שאן ועמק יזרעאל ‪.‬‬
‫• אריסטובולוס ‪ -‬כיבוש הגליל‬
‫• אלכסנדר ינאי‪ -‬כיבוש את אזור החוף (להוציא את אשקלון‬
‫ועכו)‪ ,‬צפון עמק הירדן ‪ ,‬מואב‪ ,‬הגלעד‪ ,‬הבשן והגולן‪.‬‬
‫" אז עלה שוב אלכסנדרוס על עיר דיאון ותפסה‪ ,‬ואחר יצא למלחמה על‬
‫גרש‪ ,‬שם היו המשובחים בנכסי זינון‪ ,‬והקיף את המקום שלוש חומות ולכד‬
‫את העיר בלי קרב ‪ ,‬משם יצא על גולן ועל סלבקיה‪ ...‬ואת המבצר גמלא‪...‬‬
‫ומשמלאה השנה השלישית למסע המלחמה שלו חזר אל ארצו ‪.‬‬
‫והיהודים קיבלו אותו בנפש חפצה בגלל הצלחתו‪"...‬‬
‫יוסף בן מתיתיהו ‪ ,‬קדמוניות היהודים‪ ,‬ספר ‪ 13‬פרק ט"ו‬

26.

‫הקושי הדמוגרפי והמדיניות כלפי הנוכרים‬
‫• ההתרחבות הטריטוריאלית של מדינת החשמונאים גרמה לכך‬
‫שמספר הנוכרים שתחת שלטונה גדל ‪ .‬החשמונאים ששאפו‬
‫להפוך למדינה בעלת צביון אתני יהודי ניהלו מלחמה על‬
‫אופיה היהודי של המדינה‪.‬‬
‫• על מנת להבטיח את הזהות הלאומית והדתית היהודית נקטו‬
‫החשמונאים בדרך של לחימה ביישובי הנוכרים ובגירושם‬
‫ובהמשך נקטו במדיניות גיור‪.‬‬
‫• שמעון החל בגירוש נוכרים והושבת יהודים במקומם (שמעון‬
‫מושיב בגזר יהודים במקום האוכלוסייה הנוכרית)‬
‫"ויֵעָ תר להם שמעון ולא נלחם עמם‪ .‬ויגרש אותם מן העיר‪,‬‬
‫ויטהר את הבתים אשר היו בהם פסילים‪ ,‬וכך בא אליה בזִ מרה ובברכה‪.‬‬
‫ויגרש ממנה כל טומאה‪ ,‬ויושב בה אנשים‪,‬‬
‫העושים את התורה‪ ,‬ויבצר אותה ויבן לו בה בית ‪".‬‬
‫ספר מקבים א‪ ,‬תשס"ד ‪ ,2004‬פרק י ‪ ,‬ג" פס' ‪48-43‬‬

27.

‫הקושי הדמוגרפי והמדיניות כלפי הנוכרים‬
‫• בתקופת יוחנן הורקנוס מתווספת לגירוש מדיניות חדשה של‬
‫גיור הנוכרים הקרובים בשפתם במוצאם ליהודים גיור האדומים‬
‫בכפיה המסרבים להתגייר גורשו (אדוריים ומרשה)‬
‫דֹוריִים ואת ָמ ֵר ָשה‪ ,‬ערי אֱ דֹום‪ ,‬והכריע את‬
‫"הורקנוס כבש גם את אֲ ַ‬
‫כל האֱ דֹומים‪ ,‬והרשה להם להישאר בארץ אם יִימֹולו ויֵיאֹותו לקיים‬
‫את חוקי היהודים‪ .‬והללו קיבלו על עצמם מאהבת ארץ אבותם‬
‫גם את המילה וגם להשוֹות את שאר הליכות‪-‬חייהם‬
‫לאלו של היהודים‪ .‬ומאותו זמן ואילך היו הללו יהודים‪".‬‬
‫יוסף בן מתתיהו (קדמוניות היהודים‪ ,‬ספר שלושה‪-‬עשר‪ ,‬פרק ה'‬

28.

‫הקושי הדמוגרפי והמדיניות כלפי הנוכרים‬
‫• אריסטובולוס גייר את תושבי הגליל שכבש – הייטורים‬
‫• אלכסנדר ינאי ‪ -‬הרס מקדשים הלניסטים רבים וגרם לבריחה‬
‫של נוכרים מהארץ‪.‬‬
‫"‪...‬ערי מואב‪:‬חשבון‪ ,‬מידבא‪ ,‬לב חורונים עגלת‪ ,‬צער ‪ ,‬עמק השדים [פחל] ‪.‬‬
‫את זו הרס אלכסנדרוס מפני שתושביה לא הבטיחו להמיר‬
‫[את מנהגיהם] במנהגי האבות של היהודים‪ ,‬ועוד ערים אחרות‬
‫שעמדו בראש ערי סוריה נכבשו"‬
‫יוסף בן מתיתיהו ‪ ,‬קדמוניות היהודים‪ ,‬ספר ‪ 13‬פרק ט"ו‬

29.

‫היחס להלניזם (השפעת ההלניזם)‬
‫• מרד החשמונאים החל כמאבק בהתייוונות ובהלניזם ‪.‬‬
‫מאבק חסר פשרות‪ ,‬ניתוץ מזבחות והרס מקדשים‬
‫הלניסטיים אולם עם השנים אימצו המנהיגים‬
‫החשמונאים כמה מאפיינים של התרבות ההלניסטית‪:‬‬
‫אימוץ שמות הלניסטים‪ ,‬אימוץ מנהגים הלניסטיים‬
‫כמו קביעה של ימי ציון ניצחונות צבאיים כימי חג‪,‬‬
‫הנהגת חצר מלוכה בסגנון הלניסטי‪ ,‬ריכוז סמכויות‬
‫חקיקה ומשפט כמו המלכים ההלניסטים ‪ ,‬שיתוף‬
‫נשים בשלטון‬

30.

‫ביטויים ליחס החשמונאים להלניזם‬
‫•יהודה קבע את הניצחון על הסלווקים וטיהור המקדש כיום חג –‬
‫החנוכה ואת יום הניצחון על המצביא הסלווקי ניקנור ‪,‬י"ג באדר ‪,‬כ"יום‬
‫ניקנור" – מנהג הלניסטי‪.‬‬
‫•שמעון – קביעת יום כיבוש החקרא כיום חג‪.‬‬
‫•יוחנן הורקנוס – אימוץ שם הלניסטי ‪ ,‬העסיק צבא שכירים ‪.‬‬
‫•יהודה אריסטובולוס – אימוץ שם הלניסטי‪ ,‬העסיק צבא שכירים‪,‬‬
‫מינה עצמו למלך בעל סמכויות בלתי מוגבלות וניהל חצר מלכות‬
‫הלניסטית – נוהג הלניסטי‪.‬‬
‫•אלכסנדר ינאי – אימוץ שם הלניסטי‪ ,‬החזיק בסמכויות בלתי‬
‫מוגבלות ‪ ,‬ניהל חצר מלכות הלניסטית והוריש את השלטון לאשתו‬
‫שלומציון – נוהג הלניסטי‬
‫•שלומציון אלכסנדרה – אימוץ שם הלניסטי‪ ,‬אישה בתפקיד מלכה‪,‬‬
‫החזיקה צבא שכירים‬

31.

‫מטבעות מימי יוחנן הורקנוס‬
‫מטבע של אלכסנדר ינאי‪ .‬צד אחד נושא את שמו ואת תוארו ביוונית ("המלך‬
‫אלכסנדר") ‪ ,‬בצד השני נכתב שמו העברי‪ :‬יהונתן‬

32.

‫קושי כלכלי‬
‫• ההתרחבות הטריטוריאלית הביאה להתעצמות החקלאות היהודית‬
‫בארץ‪ .‬המשק הכלכלי בארץ ישראל התבסס בעיקר על חקלאות‪ :‬גידולי‬
‫תבואה‪ ,‬כרמים ותעשיית יין‪ ,‬זיתים וייצור שמן ומרעה‪.‬‬
‫• כיבוש הארץ וההשתלטות על ערי נמל ודרכי מסחר הגבירו את הפעילות‬
‫הכלכלית מסחרית בקרב היהודים‪ .‬השליטים החשמונאים העריכו את‬
‫חשיבות השליטה בהן וכיבושה של יפו על ידי שמעון איפשר רצף‬
‫טריטוריאלי מירושלים ליפו שמשמעותו פתח לים וחיזוק המסחר‬
‫הבינלאומי לשיפור מצבה הכלכלי של יהודה ‪.‬‬
‫• אלכסנדר ינאי יצא למסעות כיבושים על רקע אינטרסים של מסחר‬
‫בצמתי הדרכים ובנקודות המסחר המרכזיות‪ .‬מלחמותיו עם הנבטים היו‬
‫בעיקר על השלטון בדרכי המסחר הבין‪-‬לאומי ‪ .‬כך נוספו לממלכתו של‬
‫אלכסנדר שטחים חקלאיים ובעקבות כיבוש הנמלים התפתח המסחר‬
‫הבינלאומי‪ .‬מכל מקום היו אלה ימים של רווחה כלכלית ושגשוג לעם‬
‫היהודי ולשליטיו‪.‬‬

33.

‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫קושי כלכלי‬
‫מלכות בית חשמונאי גרמה לשינויים במבנה החברתי הפנימי ביהודה‬
‫ולהגדלת הפערים בין עשירים לעניים וליצירת עוינות רבה בין המעמדות‪.‬‬
‫עליית החשמונאים הובילה לעליית משפחות חדשות‪ ,‬שמהן נוצרה האצולה‬
‫החשמונאית‪ .‬אלה שנטלו חלק בפעולות החשמונאים ובמלחמותיהם קיבלו‬
‫משרות‪ ,‬תפקידים‪ ,‬נחלות ומתנות‪ ,‬והפכו למעמד אצולה חדש‪.‬‬
‫חלק גדול מן הקרקעות עבר לידי השליטים‪ ,‬מהן הם נטלו הכנסות גבוהות‬
‫יותר מאחר ועובדיהן היו אריסים ולא איכרים חופשים‪ .‬אף האצילים ‪-‬שרי‬
‫צבא והפקידים הגבוהים ‪ -‬קיבלו נחלות ‪-‬אדמה במתנה‪ ,‬לאות ‪-‬הוקרה או‬
‫כתמורה לשירותיהם הרבים למדינה המתפתחת‪.‬‬
‫משפחות כהונה חדשות עלו לגדולה‪.‬‬
‫האוצרות העצומים של בית המקדש היו בשליטתם של הכוהנים הגדולים‬
‫מבית חשמונאי‪ .‬הצלחות החשמונאים חיזקו גם את מעמד הסוחרים‬
‫היהודים ולשכבת העשירים נוספו סוחרים עשירים‪ .‬עם התעשרותה של‬
‫הארץ התעשרו גם השליטים החשמונאים ‪.‬‬

34.

‫הקושי הכלכלי‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫הנטל הכבד של המיסים והמכסים שהוטל בימי שלטון הסלווקים ‪ -‬הוקל‪.‬‬
‫כבר בימי יונתן ניתנה עצמאות מדינית חלקית וזה התבטא בשחרור‬
‫מהעלאת מיסים ופטור ממס לירושלים‪.‬‬
‫בתקופת שמעון המלך דימטריוס ביטל את המיסים ששילמו תושבי יהודה‪.‬‬
‫הכנסות נוספות התקבלו כתוצאה מגביית מכס בערי הנמל שנכבשו ‪.‬‬
‫בתקופת שלטונו של יוחנן הורקונוס השתנה הרכב הצבא מצבא מתנדבים‬
‫לצבא שכירים‪ .‬גיוס הצבא נמשך גם בימי אלכסנדר ינאי‪ .‬מלחמותיו היו‬
‫קשות‪ ,‬ממושכות ויקרות ‪ .‬הוצאות המלחמות ואחזקת הצבא השכיר חייבו‬
‫הטלת מיסים כבדים על העם‪ ,‬נטל שהכביד מאד על האיכרים והגביר את‬
‫הנתק בין הצבא לבין העם‪ .‬הכבוד והשלל נפלו לידיהם של הקצינים בני‬
‫האצולה‪.‬‬
‫גם המלכה שלומציון המשיכה להעסיק צבא שכיר‪ ,‬ואף הגדילה אותו כדי‬
‫שתוכל לשלוט על ממלכתה הגדולה‪.‬‬

35.

‫שאלות‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫הצג את הדילמות והאתגרים שעמדו בפני החשמונאים בתחום הפוליטי ‪-‬‬
‫מדיני ‪.‬‬
‫הצג את השינויים שחלו במעמדם וסמכותם של מנהיגי בית חשמונאי ‪.‬‬
‫הסבר את יחסם ודרכי פעולתם של מנהיגי החשמונאים לאוכלוסיה הנוכרית‬
‫בא"י‪.‬‬
‫הסבר כיצד באה לידי ביטוי השפעת התרבות ההלניסטית בתקופת‬
‫שלטונם של החשמונאים‪.‬‬
‫הצג את ההתרחבות הטריטוריאלית שחלה בתקופה החשמונאית‪.‬‬
‫הצג את השינויים העיקריים שחוללו השליטים החשמונאים בתחומים‬
‫הבאים‪ :‬התפשטות טריטוריאלית (השוואה בין גבולות יהודה מימי יהודה‬
‫המקבי לבין גבולותיה של המדינה החשמונאית עד ימי אלכסנדר ינאי )‪,‬‬
‫בתחום הדמוגרפי‪ ,‬במעמד המנהיג וביחס להלניזם ‪-‬כל זאת תוך התייחסות‬
‫למרחב המדיני בו פעלו השליטים החשמונאים ‪.‬‬