2.14M
Категории: БизнесБизнес ЛингвистикаЛингвистика

Этика в бизнесе

1.

‫הפקולטה למדעי החברה‬
‫תוכנית מוסמך במנהל עסקים‬
‫אתיקה בעסקים‬
‫סמסטר א‬
‫תשפ"ד‬
‫מצגת פתיחה‬
‫עו"ד יורם שי‬

2.

‫מטרת הקורס‬
‫• הקניית ידע בסיסי בהקשר של עולם האתיקה בכלל והקשריו‬
‫לעולם העסקי– בפרט‪ ,‬תוך הכרות עם מעשה החקיקה‬
‫הפסיקה ומתודולוגיית הפעולה בתחום‪.‬‬
‫• במסגרת הקורס יידונו נושאים משפטיים מגוונים‪ ,‬אשר יקנו‬
‫לסטודנט כלים בסיסיים להכרת הנושא‪.‬‬
‫• בדיוני הקורס נתייחס למגוון נושאים של עולם העסקים‪ ,‬דיני‬
‫חברות וחוזים‪ ,‬סוגיות כלכליות‪ ,‬היבטים חברתיים ואתיקה‪.‬‬
‫• יושם דגש על היכרות עם דברי החקיקה והפסיקה מרכזיים‬
‫ועדכניים‪ ,‬על מנת שאלו יוכלו לשמש ככלי ניהולי ומעשי‪,‬‬
‫לבוגרי אקדמיה ומנהלים במאה ה – ‪.21‬‬
‫• מצופה מבוגרי האוניברסיטה והקורס כי ישלבו בפעילותם‬
‫העתידית ידע אקדמי ונאורות מחשבתית להתמודדות עם‬
‫דילמות מהותיות בשדה פעולתם‪.‬‬

3.

‫• עקרונות האתיקה ועקרונות עולם העבודה והכלכלה‬
‫• דיני עונשין ודיני נזיקין ‪ -‬אחריות מנהלים ותאגידים‬
‫• עולם החוזים והתאגידים‬
‫• הפרשנות והשיקולים האתיים‬
‫• שיקולי ענישה והרתעה‬
‫• המשפט הפלילי והמשפט האזרחי‬
‫• יסודות העבירה‬
‫• רשלנות‪ ,‬מחדל וסיכון סביר‬
‫• זכויות עובדים ומעבידים‬
‫• סודות מסחריים‬
‫• ראיות‪ ,‬האזנת סתר ומה שביניהם‬
‫• משאבי מחשב וניצולם‬
‫• הטרדה מינית והתעמרות בעבודה‪.....‬‬

4.

‫כלי הלימוד‬
‫• מערך הרצאות מבוסס מצגות‪ ,‬אירועים אתיים ופסקי דין‬
‫עדכניים ככל האפשר ‪ -‬שימצא באתר הקורס לקראת סוף‬
‫כול שבוע (אין צורך לכתוב בשיעור)‪.‬‬
‫• מערך חומרי עזר ‪ :‬פסיקה‪ ,‬חקיקה ‪,‬מאמרים וארועים‬
‫שימצא באתר הקורס ;‬
‫(חובת המרצה – להציג החומרים באתר ;‬
‫חובת הסטודנט – לקרוא ללמוד להבין ולהפנים)‬
‫• השתתפות פעילה בקורס‬
‫• עבודת סיום עצמית! (ניתן להגיש בזוגות)‪.‬‬

5.

‫מבנה הציון‪.‬‬
‫שה איכותית ואישית של עבודת‬
‫תתפות פעילה בשיעורים‪,‬‬
‫לציה וברפרטים ככל שיהיו‪.‬‬
‫תנו בונוסים לפי שיקול המרצה‬
‫עצות עם הכיתה‪.‬‬
‫תתפות פעילה בשיעורים‪ .‬אין‬
‫נוכחות בתנאי של לפחות‬
‫נמצאים בפועל בכיתה‪.‬‬
‫רס יצולם וימצא באתר לאחר‬
‫ר (לא ניתן לשאול ולצפות תוך‬
‫שיעור)‪( .‬לא כולל חיילי‬
‫ים)‬
‫דרישות הקורס‬
‫‪ ‬נוכחות מלאה ופעילה‬
‫בשיעורים‪.‬‬
‫‪ ‬קריאת המקורות‬
‫הלימודיים‪.‬‬
‫‪ ‬הגשת עבודת סיום‪.‬‬
‫‪ ‬כל החומר יוגש‬
‫באמצעות האתר‬

6.

‫מה המשמעות של להיות מוסמך במנהל עסקים?‬
‫• להיות מנהל (גדול)‬
‫• להשפיע‬
‫• להשיא רווחים – למי?‬
‫• להרוויח כסף (הרבה)‬
‫• לסייע לכלכלה‬
‫• להתפתח – אישית ומקצועית‬
‫• ‪......‬‬

7.

‫מה המשותף לכל היושבים בקורס?‬
‫• סביר להניח שכל אחד ואחת מכם יפנה לכיוונים שונים‬
‫מבחינה מקצועית‪ ,‬אבל יהיה לכם רקע מקצועי ומטען משותף‬
‫שילווה אתכם‪.‬‬
‫• איזה מין ערכים‪ ,‬שליחות או אחריות‪ ,‬אם בכלל‪ ,‬מגיעים עם‬
‫התעודה שתקבלו?‬
‫• מה המטרה שתנחה אתכם לאחר שתקבלו את התואר?‬
‫• האם מה שיוביל אתכם הוא רק הרצון לעשות כמה שיותר‬
‫כסף כמה שיותר מהר או ש –‬
‫• תעזבו את בית הספר למנהל עסקים עם רצון ומחויבות‬
‫להיות מנהלים שיצרו כאן סביבה עסקית בריאה יותר?‬
‫• האם בגלל המציאות הכלכלית בישראל (קורונה והשלכותיה)‬
‫תפעלו אחרת?‬
‫• מתעוררת השאלה כיצד יכול להיות שכל כך הרבה בוגרי‬
‫בתי ספר למנהל עסקים מעורבים בהחלטות שהובילו‬
‫ליצירת המשבר‪ ,‬ומה המשמעות על האופן שבו בתי הספר‬
‫מכינים את בוגריהם להיות מנהלים‪.‬‬

8.

‫מה דעתכם על שבועת מנהלים‬
‫(כמו שבועת הרופאים)?‬
‫• "כולם מצהירים על כך שכמנהיגים עסקיים הם‬
‫מכירים בתפקיד שהם ממלאים בחברה בה הם‬
‫פועלים ומתחייבים לפעול ביושרה ובאחריות כלפי‬
‫עמיתיהם וכלפי החברה"‪.‬‬
‫• "תקוותנו היא שבפגישת המחזור שלנו בעוד ‪25‬‬
‫שנים הכיתה שלנו לא תתפרסם בכמה כסף‬
‫שעשינו או כמה כסף תרמנו בחזרה לבית הספר‬
‫אלא באיך המנהיגות שלנו הפכה את העולם לטוב‬
‫יותר"‪.‬‬
‫• מי מוכן להכין שבועת מנהלים?‬

9.

‫מהי "אתיקה מקצועית" ?‬
‫"האתיקה היא תפיסה סדורה של האידיאל‬
‫המעשי של ההתנהגות‪,‬במסגרת מקצועית‪,‬שהיא‬
‫מסגרת מוגדרת של פעילות אנושית מיוחדת‪".‬‬
‫(כשר‪)2002 ,‬‬

10.

‫אתיקה של מקצוע הרפואה‬
‫מקצועיות‬
‫ייחוד מקצועי‬
‫ידע שיטתי‬
‫מעטפת‬
‫חברתית‬
‫דמוקרטית‬
‫טיפוליות‬
‫מיומנות‬
‫שיטתית‬
‫התעדכנות‬
‫כבוד האדם‬
‫הגנה על חיי הפרט‬
‫ואיכות בריאותו‬
‫הבנה‬
‫תשתית מדעית‬

11.

‫אפשרויות לביצוע מקצועי‬
‫• האפשרויות המוצלחות ביותר לפעולה מקצועית‬
‫• האפשרויות הפחות מוצלחות‬
‫•‬
‫•‬
‫האפשרויות הכושלות‬
‫האפשרויות הרעות ביותר –רשלנות‬
‫הרף‪:‬‬
‫מייצג את‬
‫האתיקה‬
‫הסף‪:‬‬
‫מייצג‬
‫את‬
‫המשפט‬

12.

‫• סוגיית החקיקה הרטרואקטיבית‬
‫• חוק העונשין‪ ,‬התשל"ז‪1977-‬‬

13.

‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫חלק מקדמי פרק א'‪:‬‬
‫הוראות יסוד [תיקון התשנ"ד (מס' ‪])3‬‬
‫‪ .1‬אין ענישה אלא לפי חוק [תיקון התשנ"ד (מס' ‪])3‬‬
‫אין עבירה ואין עונש עליה אלא אם כן נקבעו בחוק או על‪-‬פיו‪.‬‬
‫‪ .2‬ענישה לפי חקיקת משנה [תיקון התשנ"ד (מס' ‪])3‬‬
‫(א) הסמכות להתקין תקנות לביצוע חוק‪ ,‬כוללת אף את הסמכות לקבוע‬
‫עבירות על התקנות ועונשים על עשייתן; ואולם‪ ,‬עונש מאסר שנקבע‬
‫בתקנה‪ ,‬תקופתו לא תעלה על ששה חודשים‪ ,‬ואם נקבע עונש קנס ‪ -‬לא‬
‫יעלה שיעורו על הקנס שניתן להטיל בשל עבירה שעונשה הוא קנס‬
‫שלא נקבע לו סכום‪.‬‬
‫(ב) תקנות שבהן נקבעו עבירות ועונשים טעונות אישור ועדה של‬
‫הכנסת‪.‬‬
‫‪ .3‬אין עונשין למפרע [תיקון התשנ"ד (מס' ‪])3‬‬
‫(א) חיקוק היוצר עבירה לא יחול על מעשה שנעשה לפני יום פרסומו‬
‫כדין או יום תחילתו‪ ,‬לפי המאוחר‪.‬‬
‫(ב) חיקוק הקובע לעבירה עונש חמור מזה שנקבע לה בשעת ביצוע‬
‫העבירה‪ ,‬לא יחול על מעשה שנעשה לפני פרסומו כדין או לפני תחילתו‪,‬‬
‫לפי המאוחר; אך אין רואים בעדכון שיעורו של קנס החמרה בעונש‪.‬‬

14.

‫משפט אייכמן ‪ -‬ויקיפדיה‬
‫• אייכמן היה אחראי מטעם הנאצים על כל משלוחי הרכבות והאקציות‬
‫מרחבי אירופה אל מחנות הריכוז וההשמדה‪ .‬בהונגריה הוא ניהל‬
‫במישרין את השילוח‪ ,‬וכמעט חצי מיליון איש נשלחו אל מותם‪ .‬לאחר‬
‫המלחמה הוא ברח לארגנטינה וחי שם תחת השם ריקרדו קלמנט‪.‬‬
‫• בשנת ‪ 1960‬נלכד אייכמן בארגנטינה על ידי "המוסד" ונחטף לישראל‪.‬‬
‫לאחר חטיפתו הוצא נגדו צו מעצר שהוארך מדי פעם עד לסיום שלבי‬
‫החקירה שארכה כתשעה חודשים‪.‬‬
‫• מיד כשהגיע הועבר אייכמן לידי שמואל רוט‪ ,‬ראש המחלקה הפלילית‬
‫של המשטרה דאז‪ ,‬אשר קיים את החקירה הראשונית‪ .‬החקירה עצמה‬
‫נוהלה על ידי פקד אבנר לס[‪ ]1‬מהיחידה המיוחדת שהוקמה במשטרת‬
‫ישראל‪ ,‬ונקראה "לשכה ‪ ."06‬בסיום החקירה הוגש נגד אייכמן כתב‬
‫אישום בבית המשפט המחוזי בירושלים (סימונו ת‪.‬פ‪.)40/61 .‬‬

15.

‫• כתב האישום כולל ‪ 15‬סעיפים ובהם‪ :‬פשעים כנגד העם‬
‫היהודי‪ ,‬פשעים כנגד האנושות‪ ,‬פשעי מלחמה‪ ,‬וחברות‬
‫בארגונים עוינים אס אס‪ ,‬אס דה ודומיהם‪ ,‬שהוכרזו כארגונים‬
‫עוינים במשפטי נירנברג‪.‬‬
‫• בנוסף כלל כתב האישום גם פשעים שביצע כנגד עמים‬
‫אחרים כגון‪ :‬גירושים המוניים של פולנים וסלובנים‪ ,‬רציחת‬
‫עשרות אלפי צוענים ועוד‪.‬‬
‫• בראש התביעה עמד היועץ המשפטי לממשלה‪ ,‬גדעון‬
‫האוזנר‪.‬‬
‫• על הנאשם הגן עורך הדין הגרמני ד"ר רוברט סרווציוס‪ ,‬מי‬
‫שהגן על נאשמים אחדים במשפטי נירנברג‪ ,‬ביניהם פריץ‬
‫זאוקל‪.‬‬
‫• החוק הישראלי לא איפשר לעורך דין זר לייצג נתבע בבית‬
‫משפט ישראלי‪ ,‬אולם מכיוון שאף עורך דין ישראלי לא היה‬
‫מוכן לשמש כסניגורו של אייכמן‪ ,‬נעשה תיקון בחוק שאיפשר‬
‫יצוג זה‪.‬‬

16.

‫• ישיבת הפתיחה של המשפט נערכה ב‪ 11-‬באפריל ‪.1961‬‬
‫• ראש הממשלה דוד בן‪-‬גוריון התבטא בעיתונות ביום פתיחת‬
‫המשפט‪ ,‬כי משפט זה יהיה משפט נירנברג של העם היהודי‪,‬‬
‫שמאז השחרור נמנעה ממנו הזכות להביא את רוצחיו למשפט‪.‬‬
‫• עם תחילת המשפט סקרה התביעה את פשעיו של אייכמן‪.‬‬
‫התובע גדעון האוזנר‪ ,‬היועץ המשפטי לממשלה‪ ,‬נשא נאום פתיחה‬
‫ובו טען בין היתר‪:‬‬
‫• במקום בו אני עומד לפניכם‪ ,‬שופטי ישראל‪ ,‬ללמד קטגוריה על‬
‫אדולף אייכמן ‪ -‬אינני עומד יחידי‪ .‬עימדי ניצבים כאן‪ ,‬בשעה זו‪,‬‬
‫שישה מיליון קטגורים‪ .‬אך אין הם יכולים לקום על רגליהם‪ ,‬לשלוח‬
‫אצבע מרשיעה כלפי תא הזכוכית ולזעוק כלפי היושב שם ‪ -‬אני‬
‫מאשים‪ .‬מפני שאפרם נערם בין גבעות אושוויץ ושדות טרבלינקה‪,‬‬
‫נשטף בנהרות פולין וקבריהם פזורים על פני אירופה לאורכה‬
‫ולרוחבה‪ .‬דמם זועק‪ ,‬אך קולם לא יישמע‪ .‬אהיה על כן אני להם‬
‫לפה ואגיד בשמם את דבר האישום הנורא‪.‬‬

17.

‫• שאלת סמכות בית הדין‪:‬‬
‫• סנגורו של אייכמן‪ ,‬רוברט סרווציוס‪ ,‬ניסה לערער על‬
‫סמכות בית הדין לשפוט אותו‪ ,‬בהתבססו על ארבע‬
‫טענות‪:‬‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫השופטים הם יהודים ויש חשש שלא יהיו אובייקטיביים‪.‬‬
‫חקיקה אקס‪-‬טריטוריאלית‪ :‬אין לקיים את המשפט מאחר‬
‫שהנאשם נחטף מביתו שלא בארץ‪.‬‬
‫תחולה פלילית רטרואקטיבית‪ :‬החוק (חוק לעשיית דין‬
‫בנאצים ובעוזריהם‪ ,‬תש"י‪ )1950-‬שעליו מתבסס כתב‬
‫האישום הוא משנת ‪ 1950‬ולכן הוא מאוחר למעשים שנעשו‬
‫במהלך המלחמה‪ ,‬ולא מקובל שחוקים פליליים יהיו‬
‫רטרואקטיביים‪.‬‬
‫העבירות נעברו מחוץ לשטח מדינת ישראל ובתקופה‬
‫שנעשו מדינת ישראל כלל לא הייתה קיימת‪.‬‬

18.

‫• בית המשפט דחה טענות מקדמיות אלה ופסק‪:‬‬
‫‪ .1‬בקשר לטענה בדבר חוסר האובייקטיביות‪ ,‬של‬
‫השופטים בהיותם יהודים‪ ,‬אמר בית המשפט‪:‬‬
‫• "‪ ...‬כי אכן בשבתו על כס המשפט אין השופט חדל‬
‫להיות בשר‪-‬ודם‪ ,‬בעל רגשות ויצרים‪ ,‬אולם הוא‬
‫מצווה על פי החוק לכבוש רגשות ויצרים אלה‪,‬‬
‫שאם לא כן‪ ,‬לא היה שופט כשיר לעולם לדון‬
‫באישום פלילי‪ ,‬המעורר רגשות סלידה‪ ,‬כגון‬
‫בגידה‪ ,‬רצח או כל פשע חמור אחר"‪.‬‬

19.

‫‪ .2‬בקשר לחטיפתו של אייכמן בארגנטינה והבאתו‬
‫לישראל בניגוד לרצונו‪ ,‬פסק בית‪-‬המשפט כי סמכותו‬
‫של בית‪-‬משפט לשפוט נאשם תלויה אך ורק במהות‬
‫סעיף העונשין הכלול בכתב האישום ובהתאמתו‬
‫למעשים המיוחסים לנאשם‪ ,‬ואין בית‪-‬המשפט רשאי‬
‫לבחון את הדרך שבה הובא הנאשם לתחום השטח‬
‫הריבונות של המדינה שבה הוא נשפט‪.‬‬

20.

‫‪ .3‬בקשר לכלל בדבר חוסר תוקף רטרואקטיבי של חוקים‬
‫פליליים‪ ,‬אמר בית המשפט כי אין זה כלל חוקי מחייב‪ ,‬אלא כלל‬
‫של צדק‪ ,‬המתקומם על הענשת אדם בשל מעשה שלא היה‬
‫בלתי חוקי בעת ביצועו‪.‬‬
‫אך המצב שונה בקשר לעבירות המיוחסות לאייכמן‪ ,‬שכן החוק‬
‫בדבר עשיית דין בנאצים ובעוזריהם לא יצר נורמות משפטיות‬
‫חדשות‪ ,‬אלא רק איפשר את העמדת העבריינים לדין בשל‬
‫מעשים‪ ,‬שבכל מקום בעולם‪ ,‬לרבות בגרמניה עצמה‪ ,‬היו הם‬
‫מודעים לאי‪-‬חוקיותם גם בעת ביצועם‪.‬‬
‫בשל משטר אי החוקיות ששרר בגרמניה הנאצית לא נענשו‬
‫מבצעי הפשעים בגין העבירות‪ ,‬אך דרישות הצדק חייבו הקמת‬
‫ערכאה‪ ,‬שבפניה יועמדו הפושעים לדין‪.‬‬
‫בית המשפט הסתמך גם על הצהרות פומביות של בעלות‬
‫הברית בזמן המלחמה כי לאחר סיומה יועמדו הנאצים לדין‪,‬‬
‫וראה בהן אזהרות מספיקות לדרישה כי "אין עונשין אלא אם‬
‫כן מזהירין"‪.‬‬

21.

‫‪ .4‬בקשר לטענה כי מדינת ישראל לא‬
‫הייתה קיימת בזמן ביצוע הפשעים‪,‬‬
‫פסק בית המשפט שהתוכנית‬
‫להשמדת העם היהודי כוונה אף כלפי‬
‫היהודים שחיו באותה עת בארץ‬
‫ישראל‪.‬‬

22.

‫• חקיקת דרומי‬

23.

‫סעיף ‪ 34‬לחוק העונשין‪ ,‬התשל"ז‪1977-‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫‪34‬י‪ .1‬הגנת בית מגורים‪ ,‬בית עסק ומשק חקלאי מגודר [תיקון‬
‫התשס"ח (מס' ‪])4‬‬
‫(א) לא יישא אדם באחריות פלילית למעשה שהיה דרוש באופן‬
‫מיידי כדי להדוף מי שמתפרץ או נכנס לבית המגורים‪ ,‬בית‬
‫העסק או המשק החקלאי המגודר‪ ,‬שלו או של זולתו‪ ,‬בכוונה‬
‫לבצע עבירה‪ ,‬או מי שמנסה להתפרץ או להיכנס כאמור‪.‬‬
‫(ב) הוראת סעיף קטן (א) לא תחול אם –‬
‫(‪ )1‬המעשה היה לא סביר בעליל‪ ,‬בנסיבות העניין‪ ,‬לשם‬
‫הדיפת המתפרץ או הנכנס;‬
‫(‪ )2‬האדם הביא בהתנהגותו הפסולה להתפרצות או לכניסה‬
‫תוך שהוא צופה מראש את אפשרות התפתחות הדברים‪.‬‬
‫(ג) לענין סעיף זה‪" ,‬משק חקלאי" ‪ -‬לרבות שטח מרעה ושטח‬
‫המשמש לאחסון ציוד וכלי רכב במשק חקלאי‪.‬‬
English     Русский Правила