אי שיוויון מרחבי בתוך מדינות

1. ההשלכות של פיתוח אי שוויוני על מדינות

‫ההשלכות של פיתוח אי שוויוני על‬
‫מדינות‬
‫אי שוויון מרחבי בתוך מדינות (ישראל‪,‬‬
‫איטליה‪ ,‬ברזיל)‬
‫אסתי ברוכי ‪ -‬ירושלים‬

2. אזורי גלעין ואזורי שוליים לאומיים

‫אזורי גלעין ואזורי שוליים לאומיים‬
‫אזורי גלעין‬
‫הוא התחום השליט שבו‬
‫מתרכז הכוח הפוליטי‬
‫והשליטה על המשאבים‪ .‬בו‬
‫מתקבלות ההחלטות על‬
‫הנעשה בכל חלקי המדינה‪.‬‬
‫אזורי שוליים‬
‫• אזורים במדינה התלויים‬
‫בשליטת הגלעין וכל פעילות‬
‫המתבצעת בהם מותנית‬
‫בהחלטות המתקבלות בגלעין‪.‬‬
‫"כל האזורים בשטח המדינה‬
‫אשר אינם נכללים בתחום‬
‫הגלעין הראשי או בתחומי‬
‫גלעיני המשנה"‪.‬‬
‫המשך‪.../‬‬

3. מאפייני גלעין לאומי

‫מאפייני גלעין לאומי‬
‫• הגלעין הראשי הוא בעל אופי עירוני מובהק‬
‫• הגלעין מתאפיין בריכוז גבוה של אוכלוסייה‪.‬‬
‫• הגלעין הראשי הוא בעל אופי עירוני מובהק‪.‬‬
‫• אזור הגלעין הוא מרכז הפעילות התרבותית הראשית‬
‫ומוקד הפעילות החברתית‪.‬‬
‫• זהו האזור הנגיש ביותר במדינה‪.‬‬

4. מאפייני שוליים לאומיים

‫מאפייני שוליים לאומיים‬
‫• תחום השוליים משתרע על מרבית שיטחה של המדינה‬
‫• האזור מיושב בדלילות ובצפיפות נמוכה‪.‬‬
‫• התנאים הטבעיים אינם נוחים‪.‬‬
‫• קרבתו לגבולות המדינה גורם‪ ,‬לעיתים‪ ,‬לסכסוכים עם‬
‫מדינות שכנות‬
‫• מקור התעסוקה העיקרי באזור השוליים הוא החקלאות‪.‬‬
‫• הכנסתם הממוצעת של תושבי אזורי השוליים קטנה‬
‫מהכנסתם של תושבי הגלעין‬
‫• באזור השוליים מפותח ענף הכרייה והפקת מחצבים‪( .‬‬
‫המשך‪../‬‬

5. מאפייני שוליים לאומיים - המשך

‫מאפייני שוליים לאומיים ‪ -‬המשך‬
‫• אזור השוליים נמצא במצב נחות בנושא הנגישות‪.‬‬
‫• רבים מתושבי אזורי השוליים חשים ניתוק ובדידות‪.‬‬
‫• אזור השוליים מאופיין בהגירה שלילית‪.‬‬
‫• הריחוק מהגלעין המרכזי משפיע על אורח חיים‬
‫מסורתי‪.‬‬
‫• נחיתות אזורי השוליים עשויה להצמיח תנועות‬
‫והתארגנויות על מנת לשנות את יחסי התלות‬
‫בגלעין הראשי‪.‬‬

6. כיצד ניתן לצמצם פערים בין גלעין לשוליים

‫כיצד ניתן לצמצם פערים בין גלעין לשוליים‬
‫• השקעות ציבוריות או סובסידיות למשיכת השקעות‬
‫פרטיות‪,‬‬
‫• מדיניות של פיזור אוכלוסייה‬
‫• מניעת הגירה מהפריפריה לגלעין על ידי בניית ערים‬
‫חדשות באזורי ספר ואזורי שוליים של הטריטוריה‬
‫הלאומית‪ ,‬כפי שנעשה בברה"מ הבולשביקית בשנות ה‪-‬‬
‫‪ 20‬וה‪ 30-‬של המאה ה‪,20-‬‬
‫• פיתוח מערכות התשתית והרחבתן לעבר אותם אזורים‬
‫מרוחקים על מנת לחזק את הקשר הכלכלי בין המרכז‬
‫לשוליים‪ ,‬בעיקר ע"י רשתות תחבורה‪.‬‬
‫•‬
‫‪.‬‬

7. כיצד ניתן לצמצם פערים בין גלעין לשוליים

‫כיצד ניתן לצמצם פערים בין גלעין לשוליים‬
‫• דגש על יתרון יחסי של אזור מסוים מבחינת‬
‫התנאים הגאוגרפיים ומשאבי הטבע שבו על מנת‬
‫לקדם ענף כלכלי מסוים שישמש כמנוף לפיתוח‬
‫האזור כולו‪.‬‬
‫• הזרמת הון ומתן מענקים וסיבסוד לעסקים‬
‫ומפעלים שבוחרים להתמקם בשוליים‪.‬‬
‫• שיתוף פעולה בין הממשל לבין עסקים ויזמים‪.‬‬
‫לפיתוח אזורי במדינות שונות‬

8. מדינות בהן קיים פער בין אזורי ודרכי ההתמודדות עם פערים אלו

‫מדינות בהן קיים פער בין אזורי ודרכי‬
‫ההתמודדות עם פערים אלו‬
‫ברזיל‬

9. ישראל – גלעין שוליים לאומיים

‫ישראל – גלעין שוליים לאומיים‬
‫עיין באטלס במפות ישראל‪ :‬אוכלוסיה‪ ,‬כלכלה‪,‬‬
‫תחבורה וכו"‬
‫• על פי המפות השונות מלא את הטבלה המופיע‬
‫במצגת הבאה‪:‬‬

10.

‫נגב‬
‫מרכז הארץ‬
‫צפיפות אוכלוסיה‬
‫סובי היישובים‬
‫אופי הפעילות‬
‫הכלכלית‬
‫תחבורה‬
‫אקלים‬
‫סוגי תעשיות‬
‫איזה איזור בארץ עונה להגדרה של גלעין לאומי? ואיזה‬
‫אזור בארץ עונה להגדרה של שוליים לאומיים‬

11. דרכים בהן נוקטת ישראל לצמצום הפער בין הגלעין לאזורי השוליים: ("מדיניות מרחבית לאומית"):

‫דרכים בהן נוקטת ישראל לצמצום הפער בין הגלעין לאזורי‬
‫השוליים‪"( :‬מדיניות מרחבית לאומית")‪:‬‬
‫‪ .1‬הממשלה מגדירה אזורי עדיפות לאומית‪.‬‬
‫"חוק לעידוד הון"‬
‫"חוק לעידוד מחקר ופיתוח"‬
‫חוק משנת ‪ 1959‬הקובע‬
‫הקמת מרכז להשקעות‬
‫שיסייע במענקים‪ ,‬פטור‬
‫ממיסים ובתמריצים‬
‫שונים לפיתוח תעשיות‬
‫באיזורים בעלי עדיפות‬
‫חוק שנחקק בשנת ‪ 1984‬על‬
‫מנת לעודד מחקר ופיתוח‬

12. הדרכים לצמצום פערים בין גלעין לשוליים - המשך

‫הדרכים לצמצום פערים בין גלעין לשוליים ‪ -‬המשך‬
‫‪ .2‬השקעות בתשתית תחבורה ותקשורת לשיפור‬
‫הנגישות לאזורי השוליים‬
‫‪ .3‬מתן העדפה לרמת השירותים הציבוריים‬
‫המסופקים לאוכלוסיית אזורי השוליים‬
‫‪ .4‬מדיניות פיזור אוכלוסיה‬

13.

‫איטליה‬

14.

‫איטליה היא מדינה שיש בה‬
‫קיטוב חריף בין הצפון‬
‫לדרום‪ .‬בעוד' שהצפון הוא‬
‫אזור תעשייתי עשיר ומתקדם‪,‬‬
‫הדרום הוא אזור חקלאי‪ ,‬עני‬
‫ונחשל‪ ,‬שמאפייניו החברתיים‬
‫כלכליים דומים לאלה של‬
‫מדינות מתפתחות‪.‬‬
‫הצפון‬
‫הדרום‬
‫מצוג'ורנו ‪ -‬ארץ השמש‬
‫היוקדת‬

15. עיין באטלס במפות השונות של איטליה וערוך השוואה בין הצפון לדרום על פי הקריטריונים הבאים:

‫עיין באטלס במפות השונות של איטליה וערוך השוואה בין הצפון לדרום‬
‫על פי הקריטריונים הבאים‪:‬‬
‫צפון איטליה‬
‫דרום איטליה‬
‫חקלאות‬
‫מחצבים‬
‫עמק הפו הפורה מספק‬
‫תנאים מושלמים‬
‫לחקלאות‪ .‬בעמק תנאים‬
‫פיזיים נוחים לחקלאות ‪,‬‬
‫תושבי המקום משתמשים‬
‫בטכנולוגיה מתקדמת‪,‬‬
‫השקעות כספים ועבודה‬
‫מקצועית של האיכרים‬
‫וף פיסי המקשה על פיתוח‬
‫החקלאות – נוף הררי‬
‫ובמרכזו רכס הרי‬
‫האפנינים הבנוי סלע גיר‬
‫קשה‪ .‬כתוצאה מכריתת‬
‫יערות הקרקע נסחפת‬
‫ומקשה על החקלאות כמו‬
‫כן אזור זה מאופיין‬
‫ברעידות אדמה‬
‫ובהתפרצויות הרי געש‬
‫המתרחשות עד היום‪.‬‬
‫אנרגיה – מקורות מים‪ ,‬נפט‬
‫וגז המנוצלים להפקת חשמל‬
‫מחסור במקורות אנרגיה‬
‫המשך‪.../‬‬

16. השוואה בין הצפון לדרום - המשך

‫השוואה בין הצפון לדרום ‪ -‬המשך‬
‫צפון איטליה‬
‫דרום איטליה‬
‫תעשיה‬
‫אזור צפון אטליה הינו אזור‬
‫מפותח מאוד‪ ,‬האזורים‬
‫התעשייתים ביותר מרוכזים‬
‫במשולש שבין הערים מילנו‪-‬‬
‫טורינו וגנואה‪.‬‬
‫תחבורה‬
‫תחבורה מפותחת‪ -‬הן‬
‫בדרכים יבשתיות לאירופה‬
‫והן בדרכים ימיות‪.‬‬
‫מערכת דרכים דלילה‬
‫ביחס לצפון‬
‫מערכת עירונית‬
‫רוב עריה הגדולות‬
‫והמפותחות של איטליה‬
‫מצויות באיזור הצפון‬
‫רוב ערי הדרום ערים‬
‫קטנות ואינן מפותחות‬
‫תיירות‬
‫אזור הצפון עשיר‬
‫באטרקציות תיירותיות‬
‫התיירות דלילה בעיקר‬
‫עקב בעיות אנושיות‬
‫המשך‪.../‬‬
‫מיעוט בתעשיות‬

17. השוואה בין הצפון לדרום - המשך

‫השוואה בין הצפון לדרום ‪ -‬המשך‬
‫מבנה פיזי‬
‫אקלים‬
‫אוכלוסיה‬
‫צפון אטליה‬
‫דרום איטליה‬
‫נוף מגוון‪ ,‬רמות‪ ,‬הרים‬
‫ועמקים‬
‫הררי סלעי גיר קשים‪ ,‬רעידות‬
‫אדמה והרי געש‬
‫כמויות גשם קטנות מ ‪500‬‬
‫מ"מ גשם‪ ,‬קיץ יבש וארוך‪,‬‬
‫מחסור במים להשקיה‬
‫אוכלוסיית הצפון משכילה‪,‬‬
‫בעלת יוזמה וחשופה‬
‫לשינויים‬
‫מאפיינים חברתיים כלכליים ‪–:‬‬
‫ישנם מעט בעלי קרקעות עשיר‬
‫ומיליוני פועלים חקלאיים חסרי‬
‫קרקע המועסקים בשכר נמוך ‪.‬‬
‫עקב ניצול תושבי המקום וריכוז‬
‫השליטה על האדמות בידי‬
‫העשירים‪ ,‬נוצר מערך ישובים‬
‫שבו רוב השטח ריק והחקלאים‬
‫התגוררו במחנות פועלים‪.‬‬
‫מערך זה לא סייע לפיתוח‬
‫אזורי‪.‬‬
‫י‬
‫ים תייכוני ממוזג‬

18. פעולות הקהילה והממשלה להקטנת הפערים

‫פעולות הקהילה והממשלה להקטנת הפערים‬
‫ניתן להצביע על כמה תוכניות שהוציאה ממשלת‬
‫איטליה בכדי לקדם את האזור‪:‬‬
‫• רפורמה אגררית והשקעות גדולות בפיתוח חקלאי –הקודמת‬
‫יזמה ממשלת איטליה חלוקה מחדש של הקרקע החקלאית לעשרות‬
‫אלפי משקים משפחתיים‪ .‬תוכנית זו הצליחה והדבר גרם אף‬
‫לפיתוח תשתיות‪ ,‬כבישים‪ ,‬מים וחשמל ‪.‬בזכות פיתוח מערכות מים‬
‫חדישות ניתן היה להרחיב את ההיצע החקלאי באזור ובזכות כך‬
‫הוחדרו טכנולוגיות חדישות בשיטות‬
‫המשך‪.../‬‬

19. פעולות הממשלה לצמצום פערים - המשך

‫פעולות הממשלה לצמצום פערים ‪ -‬המשך‬
‫• השקעה בתשתיות‪ -‬על מנת לקדם את אוכלוסיית הדרום לרמת‬
‫החיים המודרנית הוקמו מוסדות רבים כגון בתי ספר‪ ,‬בתי חולים ‪,‬‬
‫תחנות הידרו חשמל‪ ,‬טלפונים‪ ,‬נסללו כבישים‪ ,‬אספקת מים וכו'‬
‫• פיתוח תעשיה ‪ -‬החל משנת ‪ 1965‬החלה ממשלת איטליה לפתח‬
‫ריכוזי תעשיה בתחום התעשייה הפטרוכימית ומוצרי הצריכה‪.‬‬
‫פיתוח זה התרחש רק באזורים מסוימים כמו בנפולי ואילו אזורים‬
‫רבים לא זכו לפיתוח שכזה‪.‬‬
‫• פיתוח התיירות ‪ -‬חופי הים‪ ,‬הנוף המיוחד והאתרים הארכיאולוגים‬
‫באזור מהווים כוח משיכה עצום לתיירות‪.‬‬

20. מה התוצאות?

‫מה התוצאות?‬
‫צירי הצמיחה ומוקדי פיתוח‬
‫המוקדים שהצליחו הם‪:‬‬
‫• אזור נאפולי‪ -‬בזכות הנמל ובזכות מפעלים גדולים רבים כגון "אלפא‬
‫רומאו" ותעשייה אווירית מתפתח ציר צמיחה כלכלי‪.‬‬
‫• סירקוזה‪ -‬אוגוסטה‪ :‬אזור סיציליה המתפתח בזכות תעשייה‬
‫פטרוכימית‪ ,‬ניצול מרבצי נפט והקמת נמל‪.‬‬
‫• ברי‪ -‬ברינדיזי‪ -‬טרנטו‪ :‬אזור המתפתח בזכות מפעלי הפלדה ‪,‬‬
‫מפעלים פטרוכימיים וקרבה לנמל‪.‬‬

21. מצב המצוג'ורנו כיום-

‫מצב המצוג'ורנו כיום‪-‬‬
‫• בשנות ה ‪ 90 -‬התברר שהפיתוח הכלכלי בדרום‬
‫הן בתעשייה והן בחקלאות היה מרשים אך מוגבל‪.‬‬
‫למרות הפיתוח‪ ,‬הפערים בין הדרום לצפון נשמרים‬
‫וגרוע מזה נוצרים פערים בין אזורים שונים בדרום‪.‬‬
‫• למרות שיפור חיי אנשי הדרום עדיין רואים כי‬
‫בממוצע הכנסותיהם של הדרומיים מגיעים לכדי‬
‫חצי מהכנסות הצפוניים‪.‬‬

22.

23. איזורי גלעין ושוליים בברזיל

‫איזורי גלעין ושוליים בברזיל‬
‫עיין באטלס במפות‬
‫השונות של ברזיל‪ ,‬ציין‬
‫מהם איזורי הגלעין‬
‫במדינה ומהם איזורי‬
‫השוליים? נמק (התייחס‬
‫לקריטריונים בשקופית‬
‫הבאה)‬

24.

‫נתונים להשוואה בין איזורים בברזיל‬
‫מדד‪/‬אזור‬
‫צפון‬
‫צפון מזרח‬
‫דרום מזרח‬
‫דרום‬
‫מרכז מערב‬
‫אוכלוסייה (באלפים)‬
‫‪12,400‬‬
‫‪46,768‬‬
‫‪70,758‬‬
‫‪24,739‬‬
‫‪11,447‬‬
‫צפיפות לקמ"ר‬
‫‪3.2‬‬
‫‪30‬‬
‫‪76.3‬‬
‫‪42.9‬‬
‫‪7.1‬‬
‫‪ %‬אוכלוסייה עירונית‪1996 ,‬‬
‫‪62.3‬‬
‫‪65.2‬‬
‫‪89.3‬‬
‫‪77.2‬‬
‫‪84.4‬‬
‫הכנסה לנפש** (‪)1998 ,R$‬‬
‫‪3,477‬‬
‫‪2,603‬‬
‫‪7,706‬‬
‫‪6,611‬‬
‫‪5,681‬‬
‫‪ –HDI‬מדד פיתוח אנושי‪1996 ,‬‬
‫‪0.727‬‬
‫‪0.608‬‬
‫‪0.857‬‬
‫‪0.860‬‬
‫‪0.848‬‬
‫‪ %‬מהתמ"ג הלאומי‪1998 ,‬‬
‫‪4‬‬
‫‪13‬‬
‫‪58‬‬
‫‪17‬‬
‫‪7‬‬
‫‪ %‬אי‪-‬ידיעת קרוא וכתוב‪1998 ,‬‬
‫‪11.8‬‬
‫‪27.5‬‬
‫‪8.1‬‬
‫‪8.1‬‬
‫‪11.1‬‬
‫תמותת תינוקות‪ ,‬לכל אלף ולדות‬
‫‪34‬‬
‫‪54‬‬
‫‪24‬‬
‫‪20‬‬
‫‪24‬‬
‫חיים‪1999 ,‬‬
‫תעשיה‬
‫חקלאות‬

25. אזורי גלעין ואזורי שוליים בברזיל

‫אזורי גלעין ואזורי שוליים בברזיל‬
‫כאשר מדובר בפער הבין‪-‬אזורי בברזיל‪ ,‬החלוקה‬
‫היא‪:‬‬
‫‪ .1‬האזורים המפותחים של הדרום‪-‬מזרח (‪)Sudeste‬‬
‫והדרום (‪( )Sul‬גלעין)‬
‫‪ .2‬האזורים הנחשלים של הצפון (‪)Norte‬‬
‫וה"נורדסטה"‪ ,‬צפון‪-‬מזרח (‪( )Nordeste‬שוליים)‬
‫‪ .3‬מרכז‪-‬מערב )‪ (Centro-Oeste‬נמצא כיום באמצע‬
‫הדרך מבחינת רמת הפיתוח‪ ,‬בין האזורים‬
‫המפותחים לנחשלים‪.‬‬

26. מאפיינים ייחודיים של ברזיל כמדינה מתפתחת

‫מאפיינים ייחודיים של ברזיל כמדינה מתפתחת‬
‫• שטח טריטוריאלי עצום‪ ,‬שגורם לתנאים שונים‬
‫מבחינת הסובב הפיזי והטבעי‪ ,‬ומבחינת‬
‫התנאים הסוציואקונומיים והתרבותיים‬
‫• תהליך עיור דרסטי‪ ,‬כשאחוז הגרים בערים עלה מ‪-‬‬
‫‪ 36%‬ב‪ 1950-‬ל‪ 82%-‬ב‪.2000-‬‬
‫• רמות גבוהות של אי‪-‬שיוויון אזורי בהכנסה‪.‬‬
‫• רמה גבוהה של עוני‪ ,‬בעיקר בערים‪ .‬הערכה‬
‫שבברזיל חיים ‪ 50‬מיליון מתחת לקו העוני‪.‬‬

27. התכנון הלאומי ומטרותיו:

‫התכנון הלאומי ומטרותיו‪:‬‬
‫• השתלבות תחרותית של הכלכלה בשווקים‬
‫העולמיים;‬
‫• מלחמה נגד העוני והבידוד החברתי;‬
‫• צמצום אי השיוויון בתחום האזורי‪ ,‬בתחום ההכנסה‬
‫ובתחום איכות החיים;‬

28. מה נעשה?

‫מה נעשה?‬
‫‪ .1‬הקמת גופים שונים‪( :‬משרדים‪ ,‬סוכנויות‪ ,‬בנקים‪,‬‬
‫קרנות וחברות שיהיו אחראים לתכנון לאומי)‬
‫‪ .2‬פיתוח רב תכליתי של אגן ההיקוות של נהר האמזונס‬
‫‪ .3‬הקמת תעשיות חדשות‪,‬‬
‫‪ .4‬הקמת סוכנות לפיתוח אזורי כולל יותר‪ ,‬תוך מתן‬
‫עדיפות לשיפור התשתית – כדוגמת כביש טרנס‬
‫אמזוניקה‪.‬‬
‫‪ .5‬הקמת עיר בירה חדשה ‪ -‬ברזיליה‬

29. תוצאות התכניות

‫תוצאות התכניות‬
‫‪ .1‬לא הושגה התקדמות הנמדדת במונחים כלכליים‪,‬‬
‫לא נוספו מקומות תעסוקה לאוכלוסייה ההולכת‬
‫וגדלה ולא הובטחה הגנה מפני אסונות סביבתיים‬
‫הפוגעים באזור מידי פעם‪ .‬הקמת הקרנות‬
‫האזוריות לפיתוח מצביעה על החשיבות שניתנה‬
‫לפיתוח האזורים העניים‪ ,‬אך עדיין קיים ספק לגבי‬
‫מידת הצלחת היישום שלהן‪ ,‬בעיקר בשל ניהול‬
‫לא תקין שהגיע לעתים לכדי מעילות והונאות‪.‬‬
‫המשך‪.../‬‬

30. תוצאות התכניות - המשך

‫תוצאות התכניות ‪ -‬המשך‬
‫‪ .2‬ניתוח של הפיזור המרחבי של ההשקעות‬
‫בתעשייה מצד המגזר הפרטי והבנקים הרשמיים‬
‫מגלה חלוקת עבודה בין האזורים בברזיל‪ ,‬כאשר‬
‫הענפים שיוצרים דינמיקה של כלכלה לאומית‬
‫נוטים עדיין ברובם להתרכז בדרום‪-‬מזרח‪ ,‬בעוד‬
‫שענפים פחות חשובים‪ ,‬בעלי ריכוז הון נמוך‪,‬‬
‫עוברים לאזורים הפחות מפותחים‪ ,‬בעלי כוח אדם‬
‫זול יותר בצפון ובנורדסטה‪ .‬הדרום‪-‬מזרח עדיין‬
‫מושך השקעות זרות יותר מכל אזור אחר‪.‬‬
‫המשך‪.../‬‬

31. ומה לגבי הקמת ערים חדשות – ברזיליה?

‫ומה לגבי הקמת ערים חדשות – ברזיליה?‬
‫•מטרות הקמת העיר‪:‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫נסיון לייצור מרכז שלטוני חדש ללא שיוך‬
‫הסטורי או תרבותי‪.‬‬
‫משיכת משאבים לפנים הארץ‬
‫הקלת העומס על ערי החוף‬
‫התרחקות מהיישובים הקולוניאליים‪,‬‬
‫התרחקות מאזורי יערות האמזונס‬
‫ליד נהר (חשמל‪ ,‬תחבורה‪ ,‬תיירות)‬
‫הסדרת המדרג העירוני‬

32. תוצאות הקמת העיר

‫תוצאות הקמת העיר‬
‫תכנון הבירה נחשב לכישלון‪ ,‬למרות הרעיון החיובי והתקוות הגדולות‬
‫שליוו אותה‪ .‬הסיבות‪:‬‬
‫‪ .1‬החיפזון בו היא נבנתה‪ ,‬כמו תכניות רבות שרצו לדחוף פיתוח של‬
‫‪ 50‬שנה ב‪ 5-‬שנים‪.‬‬
‫‪ .2‬הקמתה גררה חוב של כ‪ 2-‬מיליארד דולרים‪.‬‬
‫‪ .3‬התכנון הפיזי לא מאפשר עד היום מגורים עבור העובדים‬
‫מהשכבות הבינוניות‪.‬‬
‫‪ .4‬ההתמצאות בעיר די קשה לאדם זר המסתובב ברגל ומחפש‬
‫סימנים מסוימים להיעזר בהם‪ ,‬כיוון שהעיר מכוונת לנסיעה‬
‫במכונית וחלקים רבים בה דומים‪.‬‬
‫המשך‪.../‬‬

33. תוצאות הקמת העיר - המשך

‫תוצאות הקמת העיר ‪ -‬המשך‬
‫‪ .5‬אחד הכינויים של העיר הוא "עיר שלושת הימים"‪,‬‬
‫כיוון שעובדים רבים נמצאים בה רק בימים‬
‫שלישי‪ ,‬רביעי וחמישי ולאחר מכן נוסעים לריו או‬
‫סאו פאולו לבלות סופשבוע ארוך‪.‬‬
‫‪ .6‬מסביב לעיר הוקמו כמה ערי לוויין עניות‪" ,‬אנטי‪-‬‬
‫ברזיליאס"‪ ,‬בהן מצטופפים מהגרים מהנורדסטה‪,‬‬
‫מגויאס ומהאזורים העניים של סאו פאולו‪ ,‬ברובם‬
‫מובטלים‪.‬‬

34. תוצאות התכנית - תשתיות

‫תוצאות התכנית ‪ -‬תשתיות‬
‫מפעל (כביש) טרנס אמזוניקה‬

35.

‫טרנס אמזוניקה‬
‫עיין במפה המצורפת‬
‫ובמפות השונות‬
‫באטלס‪.‬‬
‫מהן לדעתך מטרות‬
‫סלילת הכביש?‬

36. מטרות סלילת הכביש

‫מטרות סלילת הכביש‬
‫‪ .1‬הגברת הנגישות – מהמרכז לאזורי השוליים‬
‫והגברת הביטחון במיוחד לאורך גבולות המדינה‪.‬‬
‫‪ .2‬פיזור האוכלוסייה –‬
‫‪ .3‬פיתוחם של יישובים כפריים‬
‫‪ .4‬להביא לפיתוח כלכלי‬
‫‪ .5‬לארגן את המרחב הפנימי‬

37. האם הושגו התכניות?

‫האם הושגו התכניות?‬
‫• המפעל התחבורתי בוצע במהירות וללא‬
‫התחשבות בתנאי הסביבה‪,‬‬
‫• סלילת הכביש פגעה באוכלוסייה המקומית‪.‬‬
‫בשבטי האינדיאנים‪,‬‬
‫• החקלאים החדשים שהובאו לא הצליחו להסתגל‬
‫לתנאי האקלים הטרופי ביערות הגשם‪.‬‬
‫המשך‪.../‬‬

38. האם הושגו התכניות - המשך

‫האם הושגו התכניות ‪ -‬המשך‬
‫• בתחילתו של המפעל בראשית שנות ה‪ 70-‬נוצר‬
‫משבר הנפט העולמי (‪ )1973‬וברזיל נפגעה‬
‫בגלל עליית מחירי הדלק שהיא מייבאת‪ ,‬דבר זה‬
‫הביא לפגיעה במשאבים שהוקצו לפיתוח מפעל‬
‫"טרנס‪-‬אמזוניקה"‪.‬‬
‫• פיתוחן של דרכי תחבורה והגברת הנגישות‬
‫הביאו לפלישה גדולה של "חקלאות הנדודים" ‪-‬‬
‫ע"י אלפי חקלאים פולשים שעיבדו את השטחים‬
‫בשיטת בירוא באמצעות כריתת יערות‪.‬‬

39. סיכום

‫סיכום‬
‫לא מזמן פורסם כי ברזיל עשויה להצטרף כחברה קבועה‬
‫במועצת הביטחון של האו"ם (‪ .)Labott, 2004‬בשביל‬
‫להגיע למעמד שכזה עליה קודם כל להוכיח את יכולתה‬
‫לדאוג לרווחתם של תושביה‪ .‬פער בין‪-‬אזורי גדול כמו‬
‫שקיים בברזיל מרמז בעצם על כך שהמדינה עוד בתהליכי‬
‫הפיתוח ומקומה עדיין לא בליגה של הגדולות באמת‪ .‬כדי‬
‫לייצג בכבוד את העולם הלטיני בזירה הבינלאומית על‬
‫ברזיל לתת גיבוי כלכלי‪-‬חברתי הולם לשאיפותיה‬
‫המדיניות‪ .‬ולשם כך על העם בברזיל לתת בתורו גיבוי‬
‫וסבלנות לממשל הדמוקרטי שמנסה לעשות את הצעדים‬
‫הנכונים בכיוון של צדק חברתי‬